מדורים: עובדים זרים לסיעוד טיפול בקשישים ציוד עזר לקשישים גופים חיצוניים תזונה בתי אבות מכשירי שמיעה מטפלות סיעודיות


המעבר לבית אבות: תחנה משמעותית בדרך החיים


מאת: מור שביט לא ידוע מי טבע את האימרה "ביתי הוא מבצרי", אך ברור שאותו אדם התכוון לומר שהבית הוא המקום הבטוח ביותר לאדם, המקום החם והמוגן שבו לא יקרה לו כל רע. אילו, כמו באגדות העממיות המוכרות לנו מילדות, היינו פוגשים יצור קסום ומקבלים ממנו שלוש משאלות, קרוב לודאי שאחת המשאלות שרובנו היינו מבטאים היתה להזדקן בבית שלנו בכבוד, ולא לעזוב אותו עד יומנו האחרון. ואולם, החיים מזמנים לנו מעברים ושינויים מסוגים שונים. אצל אנשים מסויימים, מגיע השלב שבו הבית אינו משרת עוד את צרכיהם, והופך למקום לא בטוח, ומשום כך עליהם לעזוב אותו. מהן, איפוא, הסיבות אשר יניעו קשיש לעזוב את הבית בו חי שנים רבות, ולעבור למסגרת מוגנת יותר, קרי, בית אבות או דיור מוגן? כשהבית אינו מבצר... כעקרון, הבסיס להחלטה לעבור למסגרת של בית אבות או דיור מוגן, בין אם הקשיש מקבל אותה בעצמו ובין אם בני המשפחה מקבלים אותה עבורו, הינה לאפשר לקשיש סביבה בטוחה יותר, אשר תקנה לו איכות חיים ובטחון. הסיבה האפשרית הראשונה שתניע אדם לעבור למסגרת כזו, או, לחילופין, תניע את בני משפחתו לעשות את הצעד וליזום את המעבר היא כאשר מצבו התפקודי מידרדר – נפילות תכופות בבית, פחד בלילות, או שלעיתים שכונת המגורים אינה בטוחה, ומישהו עלול לשדוד את הקשיש, או להפגין אלימות כלפיו בדרכים אחרות. בבית אבות, או בדיור מוגן, הקשיש נמצא תחת השגחה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הוא לא לבד, משום שיש סביבו קשישים אחרים במצב דומה. נקודה נוספת היא שאדם זקן עשוי לסבול ממצב בריאותי ירוד, המחייב השגחה מתמדת. במצב כזה, הבית, רופא המשפחה , אינם בהכרח יכולים לתת מענה יעיל. שירות רפואי בלילה כרוך בתשלום, ואם הקשיש צורך את השירות לעיתים תכופות, הרי שמדובר בהוצאה מצטברת. בבית אבות, ישנו צוות רפואי/סיעודי יום ולילה. גורם זה בהחלט עשוי לנסוך בקשיש בטחון, ולהפחית את חרדותיו, וזאת מתוך הידיעה שיש לו אל מי לפנות כאשר הוא חש ברע, בכל שעה ביממה. כל אדם צריך מסגרת במקרים מסוימים, כאשר אדם נמצא בתהליך של הידרדרות מנטלית, כל סדר היום שלו משתבש: הוא לא ישמור על הגיינה, ישכח להתרחץ ולהחליף בגדים, יגלה חוסר עקביות בנטילת התרופות, ואף עלול לשכוח לאכול, בין אם בשל חוסר מוטיבציה לבשל לעצמו, או בשל אובדן היכולות והזכרון להכנת המאכלים אליהם הוא רגיל. יש לציין כי אכילה לא מסודרת שכזו עשויה להופיע גם אצל קשישים צלולים, אך מוגבלים מוטורית (אינם מסוגלים לעמוד ולבצע את הפעולות הנחוצות כדי להכין ארוחה). מסגרת מוסדית, היינו, בית אבות או דיור מוגן, מציעה לדייריה לוח זמנים קבוע וברור, צורך שהופך להיות חזק ובולט יותר בגיל הזקנה – ארוחות בשעות קבועות, מה עוד שיש מי שיבשל ויגיש. כמו כן, בתי האבות והדיורים המוגנים בארץ מציעים תכנית תרבות ופנאי מגוונת, שעשויה להפוך נגישה פחות, כאשר מצבו הבריאותי והתפקודי של הקשיש אינו מאפשר לו לצאת את הבית (למשל, מגורים בקומה גבוהה, בבניין ללא מעלית, ירידה במוטיבציה המונעת מהקשיש לקום בזמן בבוקר, כדי לעלות להסעה למרכז יום). בבית אבות, או בדיור מוגן, ישנן מעליות ומעברים המותאמים לקשישים, וכך הפעילות המוצעת נגישה יותר, וקל להגיע אליה ולהשתתף בה. יתרה מכך, פעילות הפנאי והתרבות מעשירה את סדר היום ומכניסה עניין לחייו של הקשיש, תוך הרחבת הקיום אל מעבר לארוחות, לתרופות, לביקורים בקופת חולים ושאר ענייני יומיום אפרוריים. להפיג את הבדידות לעיתים, ההחלטה לעבור לבית אבות, או לדיור מוגן, מגיעה בעקבות פטירת בן הזוג, או אנשים רבים מהמעגל החברתי הקרוב. ישנם מקרים בהם ילדיו של הקשיש גרים רחוק, לפעמים אף בחו"ל. במקרים אחרים, הילדים אינם פנויים לטפל בהוריהם הקשישים, בין אם בשל קריירה תובענית ובין אם בשל היותם מטופלים בנכדים, או בשל בעיות אישיות המעסיקות אותם ואינן מאפשרות להם לתת את המענה הדרוש להוריהם המזדקנים. מאחר שהאדם הינו יצור חברתי, נראה כי המעבר לבית אבות, או לדיור מוגן, עשויה לספק את הצורך בחברת אנשים אחרים. גם אם אותו אדם לא ייצור קשרים משמעותיים במקומו החדש, הרי שהוא ודאי ירגיש בטוח יותר לנוכח הידיעה שבמיטה הסמוכה, או בחדר הסמוך, ישן אדם אחר, ושהוא לא נאלץ להתעורר לבד בבוקר וללכת לישון לבד בלילה. זאת ועוד, ידוע כי קל ונעים יותר לאכול בחברת אחרים. לפעמים, כאשר אדם חי בגפו, הוא כביכול שוכח לאכול משום שהוא לבד, ואין למי לבשל, או עם מי לאכול. מתוך כל הסיבות המפורטות לעיל, משתמעים יתרונות המגורים בבית אבות או בדיור מוגן. באופן טבעי, ישנו גם צד שני למטבע, קרי, חסרונות. אלו נובעים מכך שהמגורים במסגרת מוגנת אינם מתאימים לכל אחד. ישנם אנשים הקנאים לפרטיותם, או שמפחדים מהמעבר, בין אם משום שצעד כזה יקרב אותם אל המוות, ובין אם מדובר בניצולי שואה, שעשויים לחוש כאילו הם נעקרים מביתם שלא מרצונם. על פי קו מחשבה זה, חשוב להבין כי בית אבות הינו מסגרת טוטאלית, שהדיירים בה אינם אדונים לזמנם עוד, להבדיל מהבית, שבו הם החליטו מתי לאכול, מתי לצפות בטלויזיה ובאילו תכניות וכד'. אדם העובר לבית אבות חייב לבחור לעשות את הצעד, לראות גם את עמדתם של הילדים, שאינם תמיד פנויים לטפל בהם ולהיות איתם, ולרצות להקל עליהם ולהעניק להם שקט נפשי. להבדיל אלף אלפי הבדלות, כאשר מדובר באדם דמנטי, או חולה אלצהיימר, הוא אינו בר החלטה. במקרים אלה, ההחלטה של הילדים, או של האפוטרופוס להעביר את אותו קשיש למסגרת של בית אבות מתקבלת כמעין "מוצא אחרון". כך או כך, ההחלטה מתקבלת בליווי של רופא או עו"ס המכירים את הקשיש. לעיתים, לקשיש יש חברים, או מכרים, בבית האבות, אשר יכולים להמליץ לו. לחילופין, הקשיש וקרוביו יכולים לקרוא המלצות באינטרנט. ניתן גם להעזר בחברות ייעוץ, אשר יפרשו בפני הקשיש ובפני קרוביו את האפשרויות מבחינת בתי אבות מתאימים וזמינים, כלומר, היכן שישנה מיטה פנויה. הבחירה בבית אבות מתאים אמורה להעשות תוך הכרות מעמיקה עם צרכי הקשיש, שחלקם משתמעים באופן זה או אחר מהאמור לעיל:

  • פרטיות – האפשרות לגור בחדר ליחיד, אשר תלויה ביכולות הכלכליות. במרבית בתי האבות, הקשיש יחלוק חדר עם קשיש נוסף, דבר . בחלק מבתי האבות, מתנהל סבב של מגורים בחדר ליחיד: כל דייר זכאי להגיש בקשה למנהל הבית לקבל חדר בודד לתקופה מסויימת. התחלופה מתנהלת עפ"י רשימה.
  • תנאי מגורים לזוג – יחידות דיור או חדרים הערוכים למגורים של שני בני זוג, או, לקשיש ולעו"ז, כך שלעו"ז יהיה מקום נאות בדירה.
  • תעסוקה, פנאי ובילוי – סוגי הפעילויות המוצעים לדיירים, ועד כמה הם מתאימים לנטיות לבו וליכולותיו של הדייר הפוטנציאלי. כמו כן, חשוב לבדוק אילו פעילויות כלולות בתשלום הבסיסי לבית האבות, ואילו פעילויות כרוכות בתשלום נוסף.
  • שירותים רפואיים זמינים – זוהי, אולי, הנקודה החשובה ביותר. חשוב לזכור שבדיור מוגן ישנם שירותים רפואיים, אך לא תמיד אלו זמינים מסביב לשעון, במיוחד המסגרות שנועדו לאוכלוסיה בריאה, אך מציעות מחלקה נפרדת לתשושי נפש ברמות כאלה ואחרות.
חשוב לציין גם צרכים אחרים, חשובים לא פחות, כגון קרבה לילדים ולנכדים, קרבה למקומות בילוי, גודל המקום – ישנם קשישים המעוניינים במסגרת גדולה ואוהבים להיות מוקפים באנשים, ואילו אחרים יעדיפו מסגרת מגורים קטנה ואינטימית יותר. ואחרונים-אחרונים חשובים:

  • עלויות – בתי האבות בישראל נבדלים במגוון השירותים והפעילויות שהם מציעים לקשישים, אשר, באופן טבעי, משפיעים על עלות המגורים בהם (מגוון הפעילויות, גודל החדרים וכיו"ב). מאחר שהיכולות הכלכליות משתנות מאדם לאדם, אחד השיקולים העיקריים שינחו את הקשיש ואת קרוביו בבחירת בית אבות הינו היכולת לממן את השהות בו, וכן אפשרויות הסיוע הכספי שניתן לקבל מהמדינה – קופות החולים, משרד הרווחה, משרד הבריאות, או ביטוח סיעודי.
  • רשיון הפעלה – חשוב מאוד לבדוק אם בית האבות הנבדק מחזיק ברשיון הפעלה בתוקף, אשר מבטיח כי בית האבות מתנהל על פי סטנדרטים חשובים ואפילו קריטיים של איכות ושל בטיחות – בטיחות אש, תברואה, תקני בינוי ותפעול מטבח.
  • יחס לדיירים ולשוהים – "לא כל הנוצץ –זהב", אמרו חכמינו. במילים אחרות, ייתכן בית אבות בעל חזות מטופחת מאוד, המציע תנאים פיזיים מעולים ומגוון רחב של פעילויות תרבות ופנאי, אך מעניק לדייריו יחס של לקוחות במובן הכלכלי, קרוב לודאי לא יעניק לדייריו הרגשה טובה, כמו בבית. להבדיל, שירות השם דגש על איכות חיים ועל רווחה לדיירים, אשר מתחיל מדרג ההנהלה, מונחל גם אל יתר הדרגים, ובכך יבטיח שהדיירים יקבלו יחס חם יותר ואנושי, מתוך הכרה בחשיבותם העליונה של יחסי האנוש.
ולאחר שעברנו את כל שלבי השיקולים, הדיונים, החשיבה, הבדיקה והחיפוש, לאחר שהתרחש המעבר בפועל, נשאלת שאלת ההסתגלות לבית האבות. יש לציין כי תהליך ההסתגלות מלווה על ידי העו"ס והאחות האחראיות על המחלקה אליה מיועד הקשיש. הן אלו שקולטות אותו ביום הראשון, עורכות הכרות בינו ובין יתר דיירי המחלקה, על מנת להניח את היסודות לקשרים חברתיים חדשים במקום. בשעות ובימים הראשונים, כל הצוות בבית האבות מתגייס כדי להכיר את הקשיש, ולו ברמה הבסיסית, כדי שיוכלו לבוא לקראתו ולהקל עליו את הפרידה מהבית והקליטה במקום החדש: קליטה רפואית וסיעודית ע"י רופא הבית וע"י אחות המחלקה, ע"י הדיאטנית, שתתאים לקשיש תפריט על פי צרכיו הבריאותיים והמגבלות הנגזרות מהם. גם עובדת המטבח תגיע לשאול את הקשיש מה הוא אוהב לאכול ובאילו כלים. למעשה, כל התקופה הראשונה מוקדשת לתיאום ציפיות בין הקשיש ובין הצוות. חשוב מאוד לציין כי המשפחה ממלאת תפקיד מרכזי בהסתגלות הקשיש אל בית האבות – הם מתעדכנים מול הצוות לגבי מצב רוחו של הקשיש, הפעילויות להן הוא שותף וכמובן גם לגבי מצבו הרפואי והתפקודי. מותר ואף רצוי שהמשפחה תגיע לביקורים אצל הקשיש, כל משפחה על פי מה שמקובל עליה ועל הקשיש. ברם, חשוב לציין כי כאשר מדובר בקשיש דמנטי, או חולה אלצהיימר, על אחת כמה וכמה אם הוא התנגד למעבר לבית אבות, בתקופה הראשונה ייתכן כי הצוות המקצועי ימליץ שרק הילדים, או בן/ת הזוג יגיעו לביקורים, ורק בשלב מאוחר יותר, כאשר הקשיש יראה סימני הסתגלות ורגיעה, ניתן יהיה לאפשר ביקורים של יתר בני המשפחה. כמה מילות סיכום תהליך המעבר לבית אבות הינו מורכב, ומתחיל בהחלטה של הקשיש ושל בני משפחתו, בהתאם למצבו המנטלי של הקשיש בעת ההחלטה. מדובר בתמונה גדולה ומלאה בפרטים אליהם יש לשים לב. כתבה זו הציגה רק את קצהו של הקרחון באשר למרכיבים עליהם יש לתת את הדעת. התייחסות מעמיקה אל כל פרט, שיתוף הקשיש, בהתאם ליכולותיו הקוגניטיביות והקשישות ומאידך, חזית משפחתית אחידה, כמו גם מיקוד, יגדילו את הסיכוי לרמת התאמה גבוהה יותר של המסגרת לקשיש המבקש להקלט בה. צוות היועצים של אתר iSavta ישמח לבחון עבורכם את האופציה הטובה והמתאימה ביותר לצרכים וליכולת שלכם, אנא מלאו את פרטיכם בטופס למטה והצוות שלנו יחזור אליכם.

למידע נוסף בתחום, ראו גם: רשימת בתי אבות בישראל


אייקון בתי אבות

ייעוץ אישי והכוונה לבתי אבות ללא תשלום

ייעוץ לבתי אבות בלבד, לא מטפלים - אנא מלאו פרטים ונציגינו יחזרו אליכם



+iSavta.co.il
דירוג מאמר - מאת . המעבר לבית אבות: תחנה משמעותית בדרך החיים - ציון 5/5

צרו קשר ישיר עם מטפלים ללא תיווך

50299

מטפלים באתר

הרשם לאתר

עקבו אחרינו בפייסבוק
והשארו מעודכנים!

מצאו מטפלים מצאו עבודה