בין 98 לשנה ו-8

יום אחד היינו אצל הסבתא עם יואבי, נין מספר 2. סבתא כמעט בת 98 ויואבי בן שנה ושמונה חודשים. הרבה פעמים כאשר שואלים אותי בפליאה מאיפה הגיעו העיניים הכחולות של יואבי (אצלי ואצל אמא של יואבי אין זכר לכחול-בלונד של יואבי) אני מזכיר את הסבתא שלי, גם לה עיניים כחולות (למרות שאצלנו זה לא ממש עובד כך...). האח הגדול של יואבי בדיוק היה עסוק במחויבות קודמות (בכל זאת, כבר בן 4 וחצי) כך שיצא לנו להתבונן באינטראקציה בין הדורות בשקט ובשלווה. בנוסף, הבחנו במספר קווי דימיון בין הדורות, למרות הפרש של כמעט 100 שנים. להלן סקירה קצרה של הדומה והשונה.

עקשנות

ככל הנראה נקודת הדימיון המרשימה ביותר. בורכנו בבן מזל שור, בן לאמא במזל שור ונכד לסבתא במזל שור. גם מי שלא מתמצה בנבכי המזלות, או אפילו חושב משום מה שהורוסקופ זה שטויות של עיתונים, יכול להסכים ששוורים עקשניים. קל וחומר שור מדור שלישי, בן פחות משנתיים. הסבתא אינה במזל שור, היא סתם עקשנית בטירוף. תמיד הייתה. מה שמדהים הוא שעם הגיל תנועות הגוף המעידות על העקשנות הופכות דומות לתנועות של ילדים: נענוע חזק של הראש, פרצוף כועס, צעקות, מבט מאוכזב. אתם יודעים איך זה.

חיתולים

גם כאן דימיון מפתיע. יואבי צופה באחיו הגדול מתנייד בקלילות ועושה פיפי כמו ילד גדול. גם הוא רוצה לעמוד בגאווה ולשלוף את מה שצריך, אך אבוי! החיתול מפריע בדרך, כך שיואבי כבר היה שמח להפטר מהמטרד. שלא לדבר על ימי החורף בהם מחליפים לו בבוקר עם ידיים קרות – לא כיף בכלל.

גם הסבתא כמובן לא ממש משתגעת על הבונוס שקבלה עם הגיעה לגיל מופלג (זה, דרך אגב, בדיוק הזמן להחליף את המושג "גיל הזהב" במושג אמיתי יותר "גיל החר...". מי בעד?). למרות שפעם היה לה יותר קשה עם זה, היום ישנה סוג של השלמה. לא נעים, אבל הי – הרבה יותר מלהחליף סדינים פעמיים ביום!

רופא

כאן דווקא הבדל גדול – יואבי רק רואה את הרופא שולף את המכשיר הזה של בדיקות האוזן והגרון ומיד מתחיל בכי, אפילו קצת היסטרי.

סבתא, לעומת זאת, כפי שאתם יודעים מעריצה את הרופא ולכן נוהגת להזמין אותו לפחות שלוש פעמים בשבוע. הדקות האלה של תשומת הלב המזוקקת, של דיון בחוליים ובתרופות תמיד היו אחד השיאים של הסבתא, וברבות השנים קבלו משנה תוקף.

צומי

אין קבוצות באוכלוסיה שדורשות יותר תשומת לב מילדים קטנים וקשישים (אולי אביבית מ"האח הגדול". לפי כמויות הצומי שהיא צריכה, נראה לי שאפשר לסווג אותה כקבוצה בפני עצמה). במקרה הספציפי שלנו, גם סבתא וגם יואבי הינם מספר שתיים בסדר הלידה (יש אחים בכורים לפניהם), כך שיש להם סיבה טובה להלחם על תשומת הלב.

עם זאת, בנושא זה סבתא מנצחת בענק: היא תקבל את ליטרת הצומי היומית שלה על ידי יצירת דרמה כלשהי: ריב עם המטפלת, בדיית עלילות דם על נותני שירותים (כדי שאפשר יהיה להאשים אותם בכל מיני דברים) או הזמנה של הרופא כמובן. יואבי פשוט תופס חזק את החולצה ולא נותן שיורידו אותו מהידיים.

חבר'ה

אצל הסבתא כל החברים כבר מזמן מסודרים בשורות ישרות ומשום מה לא ממש יוצרים קשר לאחרונה. אצל יואבי בדיוק עכשיו מתחילה אינטאקציה משמעותית עם בני גילו בגן. בנקודה זו ההשוואה מענינית כי לסבתא מאד חסרים חיי החברה והקשרים האנושיים (גם בשל נקודת הצומי לעיל), בעוד שיואבי מאד מרוצה מהקטע, למרות שכנראה הוא עדיין לא מבין בדיוק איך כל הקטע הזה עובד.

יחס למבוגרים

גם כאן דימיון רב. בואו נודה על האמת, אם הילדים והקשישים לא היו תלויים בנו, הם לא היו ממש מתחייסים אלינו. מכיוון שמישהו צריך לשחק את תפקיד "המבוגר האחראי" וזה בדרך כלל אנחנו (לפחות עד שנהיה בני 90 פלוס), גם הילדים וגם הקשישים לא ממש משתגעים על זה שיש מישהו שאומר לה מה לעשות. או במקרה של סבתא מה לא לעשות ("אל תדברי מאחורי הגב של המטפלת. זה שאת לא שומעת, לא אומר שהיא לא שומעת מה שנאמר שני מטר לידה").

בנוסף, ישנה תלות די גדולה במבוגרים הסובבים. במקרה של הסבתא התלות הזאת מאד מתסכלת. דווקא הצלילות היחסית הופכת את החיים ליותר קשים במקרה הזה, בו אתה מודע לחלוטין לשחיקה בתפקוד, בלי הרבה מה לעשות בנדון.

גם יואבי כבר שואף לעצמאות. הרבה פעולות הוא רוצה לבצע בעצמו למרות שזה מסוכן / מלכלך. הרבה פעמים הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, בדיוק כמו הסבתא. אבל אז נכנסת לפעולה הנקודה הראשונה עליה דיברנו. ואז אמא של יואבי חוזרת הביתה ולא מבינה איך כל כך מלוכלך כאן למרות שרק בבוקר הייתה עוזרת.

סמארטפונים

גם סבתא וגם יואבי רואים בסמארטפונים מכשירים מסתוריים, מאד מענינים וקצת מוזרים. לשניהם אין מושג מה לעשות איתם או איך זה עובד. כן יש הבדל, יחסית משמעותי - הסבתא לא מלקקת את הסמארטפון.

להיות איתם

בשני המקרים אנו חיים על זמן שאול.

יואבי בקרוב יהיה ילד גדול עם לו"ז שלם, חיים חברתיים מלאים והרבה דיעות. הוא כבר לא יהיה תינוק סקרן ומופלא.

סבתא בקרוב כבר פשוט לא תהיה. צריך לנצל את הזמן.

הנקראים ביותר

צרו קשר ישיר עם מטפלים ללא תיווך

51345

מטפלים באתר

הרשם לאתר

עקבו אחרינו בפייסבוק
והשארו מעודכנים!

מצאו מטפלים מצאו עבודה