צוות iSavta | 13.11.2019

במדינת ישראל, כל אדם רשאי להעסיק עובד זר בתחומים שונים ובפרט בתחום הטיפול הסיעודי. במקרה כזה, על פי חוק, מחויב המעסיק לשלם לא רק את שכר עבודתו של העובד הזר, אלא גם לרכוש ביטוח רפואי עבור אותו עובד. להלן נרחיב אודות נושא זה, לרבות מה כולל ביטוח רפואי שכזה, כמה הוא עולה, איך בעצם מתבצע כל התהליך ועוד.

 

ביטוח רפואי לעובד זר: הזכות והחובה לביטוח רפואי

 

מהגר שאינו אזרח ישראלי רשאי לעבוד בישראל בתחומים כגון בניין, משק בית או טיפול סיעודי, בתנאי שהוא מחזיק באישורי עבודה נדרשים. ממש כפי ששכירים במשק מבוטחים בביטוח בריאות על ידי מעסיקיהם, כך העובד הזר אמור להיות מבוטח על ידי מעסיקו.

 

חשוב לשים לב כי בכל מקרה בו הוא מועסק בישראל, בין אם באופן חוקי ובין אם לא, עדיין חובה על מעסיקו לשלם בעבורו פוליסת ביטוח רפואי. הדבר נכון גם אם מדובר בהעסקת העובד הזר דרך חברת כוח אדם וגם אם מדובר בהעסקה פרטית.

 

יש לציין כי הבחירה היכן לבטח את העובד הזר נתונה בידי המעסיק עצמו, על פי העדפותיו האישיות. דהיינו, אם העובד הזר מועסק על ידי חברת כוח אדם, היא איננה יכולה לחייב את המעסיק לבחור בקופת חולים מסוימת, אלא המעסיק הוא זה שרשאי לבחור את הקופה כראות עיניו ועל פי המחיר המשתלם ביותר שהוצע לו.

 

החובה לרכוש ביטוח רפואי לעובד זר מגיעה מתוך ראייה כוללת של העובדים הזרים בישראל, לרבות זכויותיהם וכבוד האדם שלהם. כמובן שבמצב חירום כל אדם הזקוק לטיפול רפואי יקבל אותו באופן מיידי ומסור, אולם חשיבותו של הביטוח הרפואי היא בתשלום שלאחר מכן: אדם שאין לו ביטוח רפואי מתאים, ובפרט עובד זר, יידרש לשלם סכומי עתק בעבור הטיפול הרפואי שקיבל – ומכאן רצונו של המחוקק לחייב מעסיקים לבטח את העובדים הזרים המועסקים על ידם.

 

על פי החוק, הביטוח הרפואי שהמעסיק מסדיר לעובד הזר אמור להבטיח את זכאות אותו עובד זר לכלל שירותי הבריאות במשך כל התקופה בה הוא עובד עבור מעסיקו, וכן לתקופה שתחילתה בתום מערכת היחסים עובד-מעביד וסיומה לאחר 90 ימים.

 

מה יהיה על מעסיק שלא מבטח עובד זר בביטוח רפואי?

 

כאמור, ביטוח רפואי לעובד זר הוא חובתו של מעסיק על פי חוק. כפועל יוצא מהגדרה זו, מעסיק שלא מבטח עובד זר בביטוח רפואי מכל סיבה שהיא למעשה מבצע עבירה פלילית ולפיכך עלול לעמוד לדין ולהסתכן בעונשים משמעותיים: ניתן להטיל עליו קנסות כבדים ואף לכלוא אותו לתקופה ממושכת.

יודגש שוב כי לעניין הביטוח הרפואי אין זה משנה מהי דרך העסקתו של העובד הזר (אם דרך חברת כוח אדם או באופן פרטי) ואף אין זה משנה האם יש בידיו את האישורים הנדרשים והאם העסקתו מתבצעת באופן חוקי או לא.

 

השורה התחתונה היא זו: כל עוד אדם מעסיק עובד זר, עליו לרכוש עבורו ביטוח רפואי.

אגב, כדאי גם לשים לב שבמקרים רבים פוליסת הביטוח תקפה לשנה אחת בלבד ויש לחדשה במועד, אחרת תוקפה יפוג והמעסיק עלול למצוא את עצמו עובר עבירה פלילית ללא כוונה וללא יודעין.

 

אופן ביצוע תהליך רכישת הביטוח עבור העובד הזר

 

למעשה מדובר בתהליך פשוט מאוד:

ראשית על המעסיק לבצע סקר שוק בין כל חברות הביטוח המציעות ביטוח רפואי לעובדים זרים, ביניהן איילון ביטוח, הראל ביטוח ופיננסים ואחרות. זאת על מנת לבדוק מה מוצע בכל חברה ומהי העלות החודשית. אחרי הכל, העלות הזו מגיעה מכיסו של המעסיק ולכן בדרך כלל יש לו אינטרס לבחור את החברה המבקשת את המחיר הנמוך.

לאחר בחירה בחברת הביטוח בה מבקש המעסיק לרכוש את הביטוח הרפואי, יש למלא הצהרת בריאות של העובד הזר, לצרף אליה אישור שהיה או דרכון ולהגיש לחברת הביטוח.

במקרים רבים, ברגע שיחל המעסיק לשלם את העלות החודשית בעבור הביטוח הרפואי של העובד הזר, הביטוח ייכנס לתוקף; עם זאת כדאי לוודא את מועד כניסת הביטוח לתוקף בכל פוליסה בפני עצמה.

 

כמה עולה ביטוח רפואי והאם אפשר לנכות את העלות משכר העובד?

 

כל חברה המציעה ביטוח רפואי לעובדים זרים דורשת סכום שונה, אולם באופן כללי ניתן לומר כי מדובר בערך ב-2 דולרים ליום.

המעסיק רשאי לערוך סקר השוואת מחירים ולבחור לבטח את העובד הזר במקום בו העלות היא הנמוכה ביותר; כמו כן באפשרותו לנכות חלק מן העלות מן המשכורת המשולמת לעובד. נכון לתחילת שנת 2019, הסכום המקסימלי שניתן לנכות משכר העובד בעבור ביטוח רפואי הוא 136.24 שקלים בחודש.

 

מה כולל ביטוח רפואי לעובד זר?

 

צו עובדים זרים התשס"א 2001 קובע סל שירותים מינימלי שאותו לכל הפחות צריך לכלול ביטוח רפואי המיועד לעובד זר. חלק מחובתו של המעסיק היא לוודא כי החברה ממנה נרכש הביטוח הרפואי היא חברה מורשית שיש בידה אישור לנפק ביטוחים רפואיים לעובדים זרים.

כמו כן כדאי לדעת כי כל חברת ביטוח שממנה נרכש ביטוח רפואי לעובד זר עובדת עם קופת חולים שמנפיקה את הכרטיס לעובד הזר ומספקת לו את השירותים הרפואיים בפועל.

בין השירותים שנכללים בסל המינימלי ניתן למנות את השירותים הרפואיים הבאים (חשוב שלא רק המעסיק יידע זאת אלא גם העובד הזר, ויצוין כי על המעסיק מוטלת גם חובה להעביר לעובד הזר עותק של הביטוח הכתוב בשפה המובנת לו היטב):

שירותי רפואה של רופאי משפחה וכן של רופאים מומחים

שירותי בדיקות מעבדה לרבות הדמיות, רנטגן, סי.טי.

תשלום עבור הפנייה לחדרי מיון ועבור אשפוז בבתי חולים

תרופות אשר כלולות בסל התרופות

טיפולי שיניים לרבות טיפולי חירום ועזרה ראשונה

תשלום בעבור פינוי באמבולנס

מוקד רפואי לאורך כל שעות היממה

שירותי רפואה פסיכיאטרית, לרבות אשפוז, במצב חירום לתקופה שאיננה ארוכה מ-60 יום בתקופת העסקה אחת

חיסונים כנגד מחלות כמו כלבת, צפדת וקרמת

בדיקות מנטו, צילום ריאות

הליכונים וכסאות גלגלים

ביטוח נכות

ביטוח למקרה של מוות, לרבות העברת גופתו של העובד לארץ מוצאו בעת הצורך

כמובן שאין מניעה להרחיב את סל השירותים הכלול בביטוח הרפואי של העובד הזר, בדרך כלל בתוספת תשלום; אולם הדבר תלוי ברצונו הטוב של המעסיק ובאפשרויות הקיימות בחברת הביטוח ובקופת החולים אליה משויך העובד הזר.

 

שירותים שאינם נכללים בסל המינימלי:

טיפולים פסיכולוגיים

שירותי סיעוד לרבות אשפוז סיעודי

בדיקות גנטיות

תקופות וטיפולים במחלת האלצהיימר

טיפולים ותרופות בתחום התפקוד המיני, אין אונות, פוריות, הפריה וכדומה

טיפולים רפואיים מחוץ לגבולות מדינת ישראל

 

סיכום

 

ביטוח רפואי מאפשר לעובד הזר קבלת שירותים רפואיים במהלך שהותו בישראל במסגרת העסקתו, אולם האחריות לכך מוטלת על פי חוק על כתפי המעסיק.

יש באפשרותו לבחור את החברה בה יבטח את העובד הזר, להתחשב בשיקולי עלות ואף לנכות סכום מסוים מן השכר המשולם לו – אולם בכל מקרה מוטלת עליו החובה לרכוש פוליסה כזו. אילולא יעשה כן, יהיה המעסיק חשוף לתביעה פלילית ויסתכן בקנסות כספיים או מאסר בפועל.