זכויות עובדים זרים: מדריך למעסיק
צוות iSavta | 13.11.2019
הרשמת מטפלים בתאגיד ב-800 שח בלבד!
לעובדים זרים יש זכויות על פי חוק. למרבה הצער, יש ישראלים שלא מודעים לכך, מתעלמים או שוכחים - אולם אם אדם מעסיק עובד זר עליו להתמצא היטב בזכויות אלה ולהקפיד להעניק אותן, משום שמניעתן פירושה למעשה עבירה על החוק.
במילים אחרות, אם בכוונתכם להעסיק עובד זר, הנה כמה דברים שחשוב שתדעו:
אילו זכויות מגיעות לעובדים זרים?
חשוב להדגיש כי עובדים זרים הם אמנם מהגרים המגיעים לישראל ממדינה אחרת, אשר בדרך כלל לא דוברים את השפה ואינם מכירים את המנהגים, החגים, הדת, המסורת, אורח החיים והמנטליות הישראליים. עם זאת, החוק במדינת ישראל עדיין מגן עליהם באופן כזה שהזכויות המגיעות להם דומות מאוד לאלה של עובדים ישראלים.
כך למשל לעובדים זרים בכל תחום, ובפרט אלה המועסקים בתחום הסיעוד, יש שורה של זכויות בכל הקשור לשכר, מגורים, ימי מנוחה, ימי חופשה, ביטוח רפואי, פנסיה וכן הלאה, לרבות סיום העסקה. יודגש כי כל התנאים של ההעסקה חייבים להיות מנוסחים בכתב בחוזה העסקה עליו חתומים שני הצדדים, העובד הזר מחד והמעסיק מאידך. זאת, כאשר חוזה ההעסקה ניתן לעובד הזר בשפה שאותה הוא מבין היטב.
זכויות העובד הזר הן חובתו של המעסיק
בראש ובראשונה חייב המעסיק לדאוג למקום מגורים מסודר והולם עבור העובד הזר, אשר בו יוכל לעשות שימוש החל מיום העבודה הראשון שלו ועד שבעה ימים לאחר סיום עבודתו. החוק אף מגדיר מספר אלמנטים שחובה לספק לעובד הזר במסגרת אותו מקום מגורים, ביניהם מיטה, מקרר, שירותים, מקלחת ואפשרות להסקה חשמלית או אוורור. כמובן שניתן להוסיף על כך בכדי להפוך את מקום מגוריו לנוח ונעים עוד יותר, אולם חשוב שלכל הפחות יהיו בו האלמנטים המינימליים הקבועים החוק.
שכרו של העובד הזר צריך להיות לכל הפחות שכר המינימום הקבוע בחוק ממש כפי שמשולם לעובד ישראלי, על מנת לשמור על כבודו ולמנוע את ניצולו. כמו כן חייב המעסיק לשלם עבורו החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, ימי חופשה, ימי מחלה וכן ימי חג (אותם רשאי העובד הזר לבחור על פי אמונתו והמסורת הנהוגה במדינה ממנה הגיע). לא רבים יודעים בהקשר זה כי המעסיק מחויב לרכוש עבור העובד הזר גם פוליסת ביטוח רפואי.
תנאים סוציאליים נוספים של העובד הזר אמורים להיות מופרשים לפיקדון שאותו יהיה באפשרותו לפדות לכשיעזוב את מדינת ישראל וישוב למדינה ממנה הגיע.
ניכויים משכרו של העובד הזר
מתוך שכר העובד הזר ניתן לנכות את דמי הביטוח הלאומי, מס ההכנסה ודמי הביטוח הפנסיוני. בנוסף, רשאי המעסיק לנכות משכר העובד הזר גם חובות וקנסות שצבר אותו עובד. כמו כן בחוק הישראלי קבועה תקרה לסכום המקסימלי של עלות המגורים אותה ניתן לקזז משכרו של העובד הזר.
זכויות עובדות זרות
כחלק בלתי נפרד מן הנושא של זכויות עובדים זרים, ראוי לייחס תשומת לב מיוחדת לעניין זכויותיהן של העובדות הזרות. בפרט, כדאי לדעת שאם אדם מעסיק עובדת זרה שנכנסה להריון, אזי החל מן החודש החמישי להריונה אסור להעסיקה בשעות נוספות, בשעות הלילה או בימים בהם נקבע מראש כי הם ימי מנוחה או חג.
אם העובדת הזרה מבקשת להיעדר מן העבודה על מנת לבצע בדיקות הריון, חובה על המעסיק לשחרר אותה למטרה זו אולם אסור לו להפחית משכרה. אם רופא קבע שעליה להימצא בתקופה של שמירת הריון, אותה עובדת זרה לא תהיה זכאית לגמלה. לאחר שתלד, זכאית העובדת הזרה לחופשת לידה ולאחר מכן רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום, ואז אין באפשרותו של המעסיק לפטרה במשך 60 יום מחזרתה לעבודה.
בכל מקרה אסור למעסיק לפגוע במשרתה או בהכנסתה של עובדת זרה המועסקת לפחות חצי שנה אצל המעסיק אלא אם קיים היתר מיוחד ופרטני לכך ממשרד העבודה. וכמובן, ממש כמו בכל הקשור לעובדים ישראלים, חל איסור חמור על הטרדה מינית הן של עובדות זרות והן של עובדים זרים.
זכויות בעת סיום העסקה
החוק קובע כי במקרה בו המעסיק מבקש לסיים את מערכת היחסים של עובד ומעביד מול העובד הזר, עליו לתת לו הודעה מוקדמת בכתב לפני פיטוריו. ההודעה המוקדמת צריכה להינתן מראש, בפרק זמן התלוי באורך תקופת העבודה של העובד הזר ומוגדר בחוק כדלקמן:
עובד שעבד שישה חודשים או פחות זכאי לקבל הודעה מוקדמת בת יום אחד לכל חודש עבודה, כלומר יום אחד אם עבד חודש ושישה ימים אם עבד חצי שנה.
עובד שעבד שבעה עד שניים עשר חודשים זכאי לקבל הודעה מוקדמת בת שישה ימים ועוד יומיים וחצי לכל חודש עבודה.
עובד שעבר במשך 12 חודשים ומעלה זכאי לקבל הודעה מוקדמת בת חודש ימים טרם פיטוריו.
מעסיק שלא נתן לעובד הזר הודעה מוקדמת כמוגדר בחוק יחוייב לפצותו בשכר אותה תקופה.
כל האמור לעיל נכון גם לגבי הצד השני: עובד זר המבקש להתפטר מעבודתו מחויב לתת למעסיקו הודעה מוקדמת בכתב על פי אותם פרקי זמן שהוגדרו בחוק וצוינו לעיל. ראוי לציין כי בגלל אופיו המיוחד של ענף הסיעוד, ועל מנת לצמצם ככל האפשר את הפגיעה במטופלים הזקוקים לטיפול סיעודי ועלולים להיוותר חסרי ישע, אזי התפטרותו של עובד זר אשר לא נעשתה על פי הנוהל שפורט לעיל עלולה לגרור סנקציות אפשריות מצד רשות האוכלוסין וההגירה.
באשר לפיצויי פיטורין, העובד הזר יהיה זכאי לקבל פיצויים במקרה בו פוטר או התפטר בגלל נסיבות מסוימות (כגון פטירתו של המעסיק או מעבר האדם בו טיפל למסגרת סיעודית אחרת כמו בית אבות וכיו"ב). הפיצויים הללו מחושבים כמכפלת שכרו החודשי במספר שנות עבודתו.
אילו מסמכים על המעסיק לשמור אצלו?
על מנת לוודא שזכויותיו של העובד הזר נשמרות, מחויב המעסיק להחזיק במספר מסמכים על פי החוק:
עותק של חוזה העבודה אשר נחתם עם העובד, לרבות עותק הכתוב בשפה שמובנת לעובד ואשר דבורה במדינת מוצאו.
פוליסת ביטוח רפואי שנרכשה עבור העובד הזר וממומנת על ידי המעסיק.
רישום כתובת המגורים של העובד הזר.
פחות רלוונטי למעסיקים פרטיים אבל למען הסדר יצוין כי על מעסיק מוסדי לשמור עם את רישום שעות העבודה של העובד הזר ותלושי משכורתו.
סיכום זכויות עובדים זרים
כאמור, זכויותיהם של העובדים הזרים דומים מאוד לאלה של עובדים ישראלים. דהיינו, ממש כפי שרובנו מקבלים ימי חופשה בתשלום, דמי הבראה, ימי מחלה (עבור העובד עצמו או ימי מחלת ילד, הורה, בן/בת זוג), ימי חג, ביטוח רפואי, ביטוח לאומי ואפילו פנסיה – כך גם מגיע לעובדים הזרים.
חשוב לזכור כי העובדים הזרים הם אמנם מהגרים ממדינות אחרות, אולם הם עדיין בני אדם. יש מעסיקים שעלולים לנצל את היותם של העובדים הזרים בודדים בארץ שאינם מכירים, לא דוברים את השפה העברית ומתקשים או חוששים להתלונן, ולנסות למנוע מהם חלק מן הזכויות המגיעות להם – אבל חשוב לזכור שזכויות אלה מעוגנות בחוק. לכן, אם לא ההיגיון הבריא או תחושת הצדק והרצון להתייחס אליהם באופן שוויוני ומלא, לכל הפחות יש להעניק לעובדים הזרים את זכויותיהם בגלל הרצון להימנע מעבירה על החוק.
ראו גם: כל המידע בנושא עובדים זרים בישראל לסיעוד
