צוות iSavta | 13.11.2019

הקשישים הם מהאוכלוסיות המועדות ביותר לתאונות דרכים בהיותם הולכי רגל ולכך סיבות רבות כגון הליכתם השפופה,

ההופכת אותם לפחות נראים וגלויים לעין. בנוסף לעיתים הם איטיים יותר במחשבה ובפעולה ולכן מתקשים להחלץ ממצבים בעייתיים

כמו התחמקות מרכבים חולפים או חצייה מהירה של רמזור או של צומת סואן באור ירוק. במידה והם נוהגים ללבוש בגדים כהים,

הדבר מקשה על הנהגים לראותם בימים סגריריים או בשעות החושך.

 

היכולות הקוגניטיביות והפיזיות של קשישים הן חלשות באופן משמעותי מאלו של אנשים צעירים, ומלבד העובדה שיהיה להם קשה יותר להבחין

מבעוד מועד בסכנה או להתחמק ממנה, גם פגיעות קלות יחסית עלולות לגרום להם לפציעות קשות ואף חמור מכך.

השרירים החלשים מחוסר פעילות, העצמות השבירות מחוסר סידן ושאר תחלואי הגיל והזקנה הופכים את בני הגיל השלישי,

הרבה יותר משאר פלחי האוכלוסייה השונים, לפגיעים לנזקי תאונות דרכים ופגיעות רכב. ומעבר לכך, גם יכולת ההחלמה של הקשישים,

לאחר תאונת דרכים, היא נמוכה, בעייתית ומורכבת הרבה יותר מזו של אדם צעיר או בוגר.

 

גיל הזקנה ימשיך ויעלה עקב העלייה המתמדת באיכות הרפואה, המדע והחיים. בהנתן שתנועת כלי הרכב תמשיך להיות במגמת עלייה

איך ניתן, למעשה, לפתור או לצמצם את המפגש הבעייתי הזה בין קשישים בדרך לבין ציבור הנהגים? פיתרון אפשרי

הוא צמצום המפגעים הקיימים להולכי הרגל בדרכים: מפגעים כגון שבילים ומרצפות סדוקים ושבורים או מדרכות גבוהות בירידה למעברי חציה.

הנחת תמרורים וכיווני דרך בכיתוב ברור וגדול וכיוצא באלו הינם פתרונות אופרטיביים שנמצאים בהישג היד של הרשויות המקומיות

ושל משרד התחבורה. פיתרון נוסף הוא הגבלת גיל הנהיגה והתניית מעבר גיל זה במבדקים רפואיים ופסיכולוגיים שיוכיחו

כי יכולתו של הקשיש לנהוג ברכב היא יכולת מספקת ואפקטיבית שלא תסכן אותו ואת ציבור הנהגים. אפשר לעודד נהגים קשישים

לרדת מההגה על ידי מתן הנחות משמעותיות בתחבורה הציבורית ואפילו סבסוד נסיעות בחינם למי שיחליף את הרכב ברב קו.

 

הסטטיסטיקה מראה כי שיעור הפגיעה של קשישים, בני 65 ומעלה, בתאונות דרכים (14%) גבוה בהשוואה לשיעורם ביחס לאוכלוסייה הכללית (10%)

ומאמר מערכת בעיתון מעריב מתאריך 1.1.15 אף הראה נתונים חמורים יותר:

 

"מספר ההרוגים הקשישים בתאונות דרכים זינק מתחילת השנה ב־46%. המשמעות היא שהקשישים מהווים כ־28% מכלל הרוגי התאונות,

פי שלושה מחלקם באוכלוסייה, בהשוואה לכ־19% מכלל ההרוגים בשנת 2014. הנתונים הקשים והמגמה העקבית (שנת 2015 קטלנית בהרבה

משנת 2014, ושנת 2014 קטלנית בהרבה משנת 2013) מצביעים בפירוש על העובדה שביטחונם בדרכים של קשישי ישראל,

המונים קרוב למיליון, הופקר. תוחלת החיים העולה קולעת אל הסכנה יותר ויותר קשישים, הן כנהגים והן כמשתמשי דרך אחרים, ומחריפה את הבעיה".

הדבר מעיד על היותם פגיעים יותר ומוגנים פחות בכביש ובדרכים והיום, כאשר רבים מהם עדיין נוהגים ברכב ועדיין פעילים וניידים,

יש להקפיד ולשים לב אליהם, להתייחס אליהם בכבוד ובסבלנות ולהבין כי כולנו, במוקדם או במאוחר, נהיה שם, בגיל שבו הכל נלקח יותר בקלות,

בשלוות נפש ובנינוחות, גם על הכביש וגם על המדרכה.

 

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גבשה מספר כללים לבטיחות בדרכים אצל קשישים:

1. הליכה בטוחה על המדרכה - רחוק ככל האפשר מהכביש, עם הפנים לכיוון תנועת כלי הרכב.
2. בחירת המקום לחצייה בטוחה - רצוי כמובן בגשר או מנהרה להולכי רגל, או במעבר חצייה.
3. אם אין אפשרות כזו, יש לחצות במקום בו ניתן לראות את כלי הרכב, ובו הנהגים יכולים לראות את החוצה מספיק זמן מראש.
4. הערכות לקראת החצייה - עדיף לחצות את הכביש בקבוצה, לא בין מכוניות חונות. אין להתפרץ לכביש, אלא ליצור קשר עין עם הנהגים ולוודא שהם מבחינים בחוצה.
5. חצייה בטוחה - בקו ישר ומהיר, ולא באלכסון. מומלץ להמתין למחזור חדש של אור ירוק כדי לא ״להתקע״ במעבר החצייה כשהרמזור כבר התחלף לאדום.
6. נראות הולך הרגל - בימי החורף ובשעות הלילה רצוי מאד להצמיד מחזירי אור לבגדים.
7. ירידה בטוחה מאוטובוס - כדאי להגיע למדרכה ללא עיכובים, להמנע מעמידה לפני או מאחורי האוטובוס ולחצות את הכביש רק לאחר עזיבת האוטובוס.