צוות iSavta | 13.11.2019

העסקת עובד זר למטרות סיעוד בישראל היא נושא שמוסדר בחוק באופן דומה להעסקה של אזרחים ישראליים. בין היתר, ממש כפי שכל אזרח ישראלי עומד על זכותו לחגוג את חגיו, לעובד הזר יש זכות לבחור מספר ימים בשנה שייחשבו כימי חג על פי דתו, אמונתו והמדינה ממנה הגיע. להלן מידע אודות ימי חג לעובדים זרים, לרבות קישור לרשימה נפוצה של חגים.

 

זכאותו של עובד זר לחגוג את חגיו

 

חגי ישראל הם מן הימים המהנים יותר של השנה, וכמה טוב שיש רבים כאלה. אין זה משנה אם מדובר בחג שמקורו דתי כמו יום כיפור או חילוני כמו יום העצמאות, אם נהוג לחלק בו מתנות לעובדים כמו ראש השנה ופסח או שאפשר להגיע לעבודה מחופשים – ימי חג הם בדרך כלל ימים שכישראלים אנו מחכים להם בקוצר רוח.

 

גם לעובדים זרים יש ימי חג. כישראלים אנחנו פחות מכירים אותם, יש כאלה שאפילו לא שמענו עליהם מעולם, ובכל זאת גם לעובדים הזרים מגיע לחגוג. אחרי הכל, הם מגיעים לכאן כדי לבנות את הבניינים שלנו, לטפל במשק הבית או לסייע בטיפול סיעודי – ולכן חוקי ההעסקה של העובדים הזרים מגנים בין היתר על זכותם לחגוג את חגיהם.

 

 

קביעת ימי החג של העובד הזר

 

כאשר נחתם חוזה העסקה בין המעסיק לבין העובד הזר עם תחילת עבודתו, על העובד לציין באילו ימים במהלך השנה הוא מבקש חופשה לרגל חגים כלשהם. אלו מכונים "ימי חג", ולכל עובד זר מגיעים תשעה ימים כאלה בשנה ללא תלות בימי החופשה השנתיים המגיעים לו בנפרד.

העובד הזר רשאי לבחור האם לחגוג את החגים הנהוגים על פי המסורת המוכרת לו, על פי דתו והנהוג במדינתו, או לחלופין האם להגיד את ימי החג שלו בחגים היהודיים. אם יבחר להגדיר את ימי החג המגיעים לו כימי החג היהודיים, פירוש הדבר שיותר לו להיעדר מעבודתו בחגים אלה. על המעסיק לקחת זאת בחשבון.

כך או כך, אם המעסיק והעובד הזר מסכימים להמשיך את תקופת ההעסקה לשנה נוספת, ימי החג לא משתנים בשנה החולפת אלא קבועים לכל משך העסקתו.

 

כיצד מוגדר יום חג

 

החוק הישראלי מחייב כי עבור ימי החג ישולמו לעובד, בין אם הוא ישראלי ובין אם הוא עובד זר, תשעה ימי חג על פי בחירתו. 

אם יום החג מתקיים בשבת, אותו עובד אינו זכאי לתשלום עבור אותו יום חג.

אם יום החג יוצא בתאריך בו לעובד הזר יש יום חופש מסיבה אחרת, ואותו עובד בוחר או נאלץ לעבוד באותו יום, אזי יש לשלם לו שכר בגובה 150% משכרו הרגיל ולכל הפחות על פי שכר המינימום שקבוע בחוק, הוא 318 ש"ח. בנוסף, יש לתת לעובד יום מנוחה אחר תחת היום בו בחר או נאלץ לעבוד.

אם העובד הזר עובד באופן שעתי, הוא זכאי ליהנות מימי החג לאחר שלושה חודשים. אם הוא עובד באופן חודשי (כמו בענף הסיעוד), זכאותו לימי חג מתחילה כבר מן היום הראשון לעבודתו.

בכל שנה קלנדרית (2018, 2019, 2020 וכן הלאה) מוגדרים תשעה ימי חג בתאריכים מסוימים; כך שאם עובד זר הועסק במשך שבעה חודשים שבמהלכם חלו כל ימי החג שהוגדרו מראש, הוא זכאי ליהנות מכולם.

 

מה עושים במקרה שחלה טעות?

 

לעיתים קורה שעובד זר יוצא ליותר ימי חג מאלה שנקבעו לו על פי חוזה ההעסקה. כך למשל קיימת שמועה שגויה לפיה לעובדים זרים שמגיעים במקור מן הפיליפינים מגיעים 14 ימי חג מדי שנה (כאשר בפועל מגיעים להם 9 ימי חג בדיוק כמו לעובדים זרים מכל מדינה אחרת).

המשמעות של טעות כזו היא שהעובד הזר קיבל יותר מדי ימי חג בתשלום בשנה מסוימת, ויש להסביר לו את הטעות ואת משמעותה על מנת לתקן את המצב. אחת האפשרויות היא לקזז את ימי החג העודפים מימי החג העומדים לזכותו בשנה הקלנדרית העוקבת. אפשרות אחרת היא לקזז את שוויים של ימי החג העודפים משכרו הקרב – ובמקרה כזה יש להקפיד על כך שכל קיזוז בשכר לא יעלה על 25 אחוזים מן השכר. אם זה המצב, ניתן לקזז את ההפרש בחלקים.

 

בכל מקרה של טעות והגעה לפתרון מוסכם על שני הצדדים, חשוב מאוד לתת לעובד הזר מסמך המסביר לו את המצב בשפה שהוא שולט בה היטב. רק לאחר שהצורך בקיזוז או בתיקון מסוג אחר יוסבר לו בשפה מובנת והעובד יחתום על כך, אזי יהיה לכך תוקף חוקי.

 

האם עוזר זר מחליף זכאי לקבל ימי חג?

 

לעיתים יש צורך במציאת מחליף לעובד הזר הקבוע, למשל במקרים של חופשה שנתית או לענייננו בימי חג. במקרה כזה, העובד הזר המחליף נחשב לעובד בזכר שעתי, ולפיכך במהלך שלושת החודשים הראשונים לעבודתו הוא לא זכאי לימי חג (או לפדיון ימי חג בתשלום), אלא רק מן החודש הרביעי לעבודתו.

 

האם על המעסיק לתת שי לחג לעובד הזר?

 

הענקת שי לחג היא מסורת ישראלית ידועה בחגים כמו ראש השנה או פסח, אבל היא איננה חובה על המעסיק כאשר מדובר בעובד ישראלי. באופן דומה, אין חובה כזו על אדם המעסיק עובד זר. במילים אחרות, הענקת שי לחג תלויה אך ורק ברצונו הטוב של המעסיק.

ראוי לציין בהקשר זה כי אילו כן ניתן לעובד הזר שי צנוע לרגל חג שהוא חוגג, מומלץ כי המעסיק ירשום את שווי השי בפנקס התשלומים לרבות אישור קבלה.

 

איך אדע שאכן מדובר ביום חג של העובד ושהוא לא ממציא חג רק כדי לקבל חופש?

 

כאמור, על פי החוק הישראלי לכל עובד זר יש זכאות לקבל תשעה ימי חופש מדי שנה קלנדרית. העובד אינו מחוייב לספק למעסיקו אסמכתא לקיומו של חג כלשהו בתאריכים המבוקשים. כלומר, אילו ירצה העובד הזר לקבל חופש בתאריך קבוע בתואנה שמדובר ביום חג, הוא רשאי להגדיר את התאריך הזה כאחד ימי החג בחוזה ההעסקה.

עם זאת, על מנת להקל על המעסיק הישראלי אשר איננו מתמצא בחגים הנהוגים במדינות אחרות, למען הנוחות ניתן ללמוד בקישור הבא אודות רשימת ימי חג לעובדים זרים על פי המדינה מהם הגיעו. כל מה שצריך לעשות הוא להקליק על המדינה ממנה הגיע העובד הזר ולראות באילו תאריכים מתקיימים באותה מדינה חגים על פי תאריך בשנה הקלנדרית ויום בשבוע.

בנוסף, ברשימה למטה ניתן ללמוד אודות ימי חג הנהוגים על פי האיסלאם וחגים על פי הנצרות.

סיכום

החוק מגן על זכותם של עובדים זרים לחגוג את חגיהם. במעמד החתימה ההדדית על הסכם ההעסקה יש להגדיר את ימי החג המגיעים לעובד הזר על פי בחירתו, דתו, אמונתו ומסורותיו. לאחר מכן, במשך כל תקופת ההעסקה יש לכבד את ימי החג הללו, לתת לעובד חופשה באותם ימים או לפדותם בכסף אילו עליו לעבוד בלית ברירה.

 

ראו גם: כל המידע בנושא עובדים זרים בישראל לסיעוד