צוות iSavta | 13.11.2019

הקיץ תמיד מביא איתו איזו שמחת חיים, הרגשת רעננות ואת השפעתו החיובית של אור השמש התורם לבריאות הנפשית והגופנית של כולנו, כמובן בתנאי שנזהרים ולא נחשפים ישירות לקרני השמש.  הסתיו מגיע ושעות האור הולכות ופוחתות, האוויר נהיה קצת פחות חם ונעשה קצת יותר קריר דבר זה עלול לגרום לתחושת דכדוך ועצבות קלה במיוחד בגילאים המפליגים יותר.

 

דיכאון עונתי מאפייניו

 

דיכאון עונתי והאפיונים הקליניים לדיכאון עונתי זהים לאלו של דיכאון מג’ורי (Major Depression Disorder) שאותו אפשר לאבחן באמצעות קיומם של כל או חלק מהמאפיינים הבאים:

•          מצב רוח ירוד.
•          חוסר עניין בעיסוקים ופעילויות שגרתיות.
•          ירידה חריגה במשקל ותיאבון ירוד.
•          חוסר שינה או יותר מדי שינה.
•          אי שקט ועצבנות.
•          דיבור על אובדן ומוות, מחשבות אובדניות ולעיתים אפילו ניסיון לבצע מעשה של התאבדות.

 

על בדידות והדיכאון שבא איתה

 

ככל שרובנו הולכים ומזדקנים, כך אנחנו הופכים להיות יותר ויותר לבד מבחינה משפחתית וחברתית, פחות עצמאיים ויותר נמצאים בין ארבע קירות הדירה מבלי לדבר עם איש. דברים אלו מעלים את הסיכון ללקות בדיכאון ולהתחיל ולהחצין את הסימפטומים של הדיכאון. חשוב לשים לב להתנהלות הקשיש לשאול לשלומו מידי יום והכי חשוב לבקר, להגיע, לשוחח ולשהות כמה שיותר עם בני הגיל השלישי. בנוסף מומלץ לארגן פעילויות מחוץ לבית עם חברים שלו או עם בני המשפחה.

 

רבים מהקשישים אינם נוטים לשתף את בני משפחתם בתחושות קשות או בהופעת סימפטומים שקשורים למצב נפשי, לרוב מתוך רצון שלא לצער או שלא להפוך לעול על הילדים שלהם. בני המשפחה של מי שמטופל על ידי עובדת זרה או מטפל סיעודי צמוד חושבים שבן המשפחה בידיים טובות וזה נכון אך דבר זה לא מונע מהקשיש להיכנס לדיכאון. רצוי שהמטפלים יהיו קשובים לשינוי במצבו של המטופל ויעדכנו, במהירות, אתכם בכל שינוי משמעותי הקשור להתנהלותו ולהתנהגותו של הקשיש.

 

אנו נכנסים לעונת הסתיו  ואליה מתלווים חגי ישראל המסמלים את המשפחתיות ואת הצורך להישאר מחוברים לאנשים החשובים בחיינו. תמיד יש באלגן שמדובר בשני צדדי המשפחה איפה לחגוג את החג. חשוב לא לוותר ולא לומר השנה הצד שלי ושנה הבאה הצד שלך או בחג הזה אצלי ובחג הזה אצלם. תכללו את כולם אולי בשבילכם זה לא כל העולם אך בשביל ההורים שלכם זו הרגשה שאי אפשר לוותר עליה.

 

אז לסיכום אל תשאירו אותם לבד, הצורך באינטראקציה הוא צורך אנושי בסיסי ואף אחד לא צריך לחשוב שהוא נטל או עול על ילדיו או על קרובי משפחתו. אצל כולנו מתגנבת, מעת לעת, תחושה של דיכאון, אך אצל בני הגיל השלישי, ההרגשה זו יותר הרסנית ומסוכנת ובידי כל אחד ואחת מאיתנו הכוח והיכולת לגרום אושר, שמחה ובריאות לאלו שהיו שם בשבילנו במשך כל חיינו ולאורך כל עונות השנה.

קראו גם על - כללים לטיפול בקשישים בעונות המעבר