צוות iSavta | 26.09.2019

את השעון אי אפשר לעצור וגם הזמן לא עומד מלכת, ומגיע השלב הזה בחיים, של רוב האנשים, שבו הם מתקשים לתפקד באופן עצמאי, לנהל את חייהם כימים ימימה ולבצע פעולות שהיו, זה מכבר, פשוטות וקלות לביצוע. בשלב הזה, אחד הפיתרונות המוכרים, המקובלים והנפוצים, בהם נוקט הקשיש או נוקטת משפחתו, היא פנייה לרשויות הביטוח הלאומי או לקופת החולים שלו בבקשה לאשר לו קבלת מטפל או עובד זר למשך כמה שעות ביום או באופן צמוד, בהתאם לקריטריון המתאים לו. מטפלים זרים, באופן טבעי, הם כאלו שאינם ילידי ישראל ולכן גם לא דוברים את השפה בצורה מושלמת ולא מכירים, לעומק ועל בוריה, את המציאות הישראלית ואת כל מה שנדרש ומצופה מהם, מעבר לטיפול המיידי בקשיש. כל מי שהעסיק, או מעסיק, מטפלים זרים פיליפינים, מולדבים או אחרים, יתפלא לראות עד כמה מהירה התפיסה שלהם ועד כמה מהר הם קולטים את צרכי הקשיש באופן מלא ואת כל ההתנהלות הבירוקראטית, הטכנית והמנהלתית הכרוכה בטיפול צמוד ועוטף באדם בעל צרכים ורצונות. כאשר מגיע אליכם, בפעם הראשונה, המטפל הזר הסיעודי, רצוי מאוד שבן משפחה יתלווה לביקור, יתוודע למטפל ולאופיו, יחוש את מידת ההתאמה והחיבור שבין אביו או אמו לבין המטפל ויוכל להדריך אותו, באופן ראשוני לפחות, על כל המעטפת הסובבת את הקשיש, מטלפונים חשובים וקריטיים, מיקום אתרים כמו סופרמרקט, דואר או פארק שבו נוהג הקשיש לשבת וליהנות מהשמש החמימה וכיוצא באלו. חשוב מאוד, במיוחד אם מדובר על קשיש חולה וסיעודי ביותר, להדריך את המטפל בצעדים הנדרשים במקרי חירום ואילו תרופות צריך המטופל שלהם לקחת, עם מינונים וזמנים מדויקים, תוך הקפדה כי הם מבינים ומפנימים את המידע, בעזרת רישומו או חזרה מילולית מדויקת עליו. מטפלים זרים, בעיקר כאלו שזהו לא מטופלם הראשון, כבר יידעו להרגיע את בן המשפחה, להתחבר עם המטופל שלהם ולהרגיע את הלחץ שבו כולם נמצאים עקב המצב החדש והרגיש. בכל מקרה, חשוב לדעת כי ההחלטה הסופית בדבר האיוש של התפקיד הזה הוא ביד הקשיש או האפוטרופוס שלו, ועם מטפל או מטפלת מסוימים לא נדמים כאנשים הנכונים לתפקיד, ניתן לדרוש את החלפתם.