סבתא סדרתית | iSavta
סבתא סדרתית
banner-img

ביטוח רפואי למטפלים זרים במחירים הנמוכים בארץ

שיתוף פעולה ייחודי המאפשר לכם לקבל את השירות המהיר והאיכותי ביותר, המחירים הנמוכים ביותר, בכל רחבי הארץ

החלפתי יותר מ 100 מטפלות לסבתא שלי. זו לא הגזמה, אלא הערכה, כנראה הערכת חסר. התחושה, דרך אגב, היא כאילו החלפתי לפחות 1000. החישוב פשוט: הסבתא כבר בת יותר מ -96. אני מטפל בנושא המטפלות ב 10 השנים האחרונות. לוס המלאכית הייתה איתנו במשך 3 שנים של שקט יחסי (למרות שאפילו היא עזבה לכמה חודשים). בשאר הזמן, היו חמש מטפלות סיעודיות שהחזיקו יותר מחודשיים, משהו כמו 15 שהחזיקו מספר שבועות ועוד כמה עשרות שהיו איתנו בין מספר ימים למספר שעות (כן כן, גם זה קרה. לפחות פעמיים מי שהגיע בבוקר פשוט התאדתה לעת ערב). בדרך כלל היו 5 עד 7 מטפלות לניסיון של יום-יומיים לפני כל אחת שנשארה יותר מכמה ימים. כך שהגענו ליותר מ 100 מטפלות. בקלות.

אז זהו, שזה הכל חוץ מקל. האמת היא, שכאשר החבר'ה של iSavta הציעו לי לכתוב את הבלוג התלבטתי במשך זמן די רב. העובדה שסבתא שלי רוצה להחליף גם את המטפלת הנוכחית, שמקבלת 40% יותר מהמשכורת הממוצעת (ממוצעת, לא מינימלית!) כי אף מטפלת כבר לא רוצה לבוא אלינו, ואף סוכנות כבר לא רוצה לשלוח מטפלות, הטתה את הכף לטובת הכתיבה. אולי ניתן לראות בזה הקש האחרון, אבל לדעתי זו שאיפה נסתרת לכתיבה טיפולית (יש הרבה מהשורש ט.פ.ל כאן...). אולי כך אתגבר על הטראומה.

למה טראומה בוודאי תשאלו. 100 מטפלות זה לא נעים, זה קצת יקר, אבל זה לא סוף העולם. יש דברים גרועים יותר תאמרו בצדק. זה נכון. יש דברים יותר גרועים. לא הרבה, אבל יש. הקושי העיקרי נובע מהסיטואציה וממרכיבי האישיות של הסבתא.

הסיטואציה – רק אני ואשתי בתמונה. שאר המשפחה או שכבר לא איתנו או שלא כל כך בנושא המטפלת. או באיזשהו נושא אחר עם הסבתא. משפחה זה דבר מורכב, אתם יודעים איך זה. חלק נוסף מהסיטואציה – הסבתא צלולה, יחסית עצמאית אך מוגבלת בכמה נושאים מהותיים. שמיעה למשל. כמעט בלתי אפשרי לדבר על נושא מעט מורכב בטלפון, גם עם הנושאים הפשוטים החיים לא ממש פשוטים. בטח לא של השכנים. אבל רגע, מה עם הנושא של הצלולה, זה בטח עובד לזכותך. אז זהו, שלא ממש. כנראה שאין לגמרי צלול בגיל הזה, והתפיסה המתעתעת לעיתים באנשים צעירים, עושה שמות באנשים מבוגרים. ובנכדים שלהם. הסבתא זוכרת כל פיפס מההיסטוריה האישית והמשפחתית, אבל תנסו לשכנע / להסביר / להוכיח באותות ובמופתים לסבתא שלא היו קטיושות ליד הבית שלה לפני שבוע. אחרי שדיברתי איתה על זה במשך שעה, כבר הייתי בטוח שהניתוק מהעיתונים גבה מחיר לא צפוי הפעם. ולא, היא לא גרה בעוטף עזה או באשקלון (או בבאר-שבע או ב...).

מרכיבי אישיות – הסבתא גיבורת חיל (היתה מרגלת במחתרת), אשת רוח, משכילה אירופאית שקיבלה את פלסטינה לפנים לפני 75 שנה, והחזירה מלחמה שערה. מאז ועד היום היא נלחמת. בבריטים, בממסד המושחת, בחוסר צדק. וכמובן במטפלות. לא פשוט להיות מוגבל ותלוי באדם אחר. בלתי אפשרי אם מדובר בסבתא שלי. מוגבלות זה לא בשבילה וכל שיום שעובר הופך אותה למתוסכלת יותר. ומי נמצא שם, כל יום כדי, איך נאמר בלשון עדינה - "לאכול את השברים"? המטפלת. את רובן היא העיפה, בדרך כלל בשל סיבות זניחות ("היא לא יודעת לשלוח את המיילים שלי", "התחת שלה גדל מדי"?! מילה במילה...) ללא כל אפליה או אבחנה. כבר הבנתם שחלק נוסף ממרכיבי האישיות זה עקשנות, נכון? כמו ”אני לעולם לא אעבור לבית אבות!!! אני רוצה למות כאן!" (עיניים רושפות, אצבע החלטית מאיימת לנקב את הריפוד כדי להמחיש מה הכוונה ב"כאן"). ולא, אותה זה לא מעניין שהשמועה עוברת בקרב המטפלות כמו אש בשדה העקשנות. או שאף לא אחת מ 10 הסוכניות עימן אני בקשר מסכימה לשלוח ולו עוד "מטפלת אחת אחרונה, בבקששששה".

הקושי נובע משילוב שני הגורמים הנ"ל, הסיטואציה ומרכיבי האישיות. לעיתים רבות מספור מצאתי את עצמי ביום חמישי בלילה / שישי בצהריים / ערב חג כלשהו (אלה הזמנים בהם הסוכנויות סגורות) במצב נפיץ עם סבתא זועמת, מטפלת בוכה שרוצה ללכת והרבה תסכול ועומס נפשי. אם אני אראה תמיכה במטפלת, הסבתא תזרוק גם אותה, בזה הרגע. אתם זוכרים, היא הייתה מרגלת. לא מפחדת מאף-אחד-שום-דבר. כולל מלהשאר לבד. אבל כמובן אי אפשר להשאיר אישה מוגבלת בת 96 לבד. אז בואו נראה מה עושים עם המטפלת. נדבר איתה, נרגיע אותה, נראה השתתפות וסימפטיה. בונוס קטן גם יקל את הדמעות. לפעמים זה עובד, לפעמים אתה מוצא את עצמך באמצע הלילה בלי מטפלת, עם סבתא בת 96 שלא יכולה להשאר. אז לפעמים אתה בא להיות שם בעצמך, לפעמים משיג מישהי ללילה, אבל בסופו של דבר הכל עליך. הלחץ והפחד מפני נפילה קטלנית בבית נשאר רק איתך. בפעם השמינית זה קצת יותר מדי.

בשורה התחתונה – כנראה שהפעם זה היה קצת יותר מריר ממתוק, אבל הבטחנו בלוג מהחיים...

קבלו את הניוזלטר של הסבתא

השארו בקשר!