צוות iSavta | 26.09.2019

מצב הקשישים הסיעודיים במדינת ישראל, כפי שאפשר להניח ולהסיק מבחינת המציאות היומיומית שלה, אינו מן המשובחים בעולם המערבי, וזאת בלשון המעטה. היכולת הכלכלית של רבים מהם, ושל בני משפחתם, להשיג מיטה בבית אבות סיעודי ראוי ומתקדם היא מועטה וגם בתחום רגיש זה הולכת ונוצרת היררכיה מעמדית הקשורה לכסף ולמצב פיננסי. הפיתרון היעיל ביותר עבור מרבית הקשישים הסיעודיים הוא באחזקת עובד סיעודי זר שיטפל בהם וידאג לכל מחסורם בשנות חייהם האחרונות, אם יזכו לכך. המצב בארץ מבחינה זו גם אינו חיובי ויש עודף ביקוש על היצע בשל הגבלות דרקוניות של מצבת עובדים זרים לסיעוד ולטיפול בקשישים, מה שמאפשר לעובדים הבודדים שכן זקוקים לעבודה לבוא בדרישות לשכר גבוה ולתנאי עבודה והעסקה נוחים יותר, כמו שקורה בכל שוק תחרותי בתחום של עודף ביקוש על היצע זמין וקיים. לאחרונה הממשלה נתנה אשרות להגעת עובדים זרים נוספים לתחום הסיעוד, בעיקר מהודו, מה שיאפשר לחברות הסיעוד והשמת העובדים הזרים מעט חמצן ואפשרות לסייע למטופלים שלהן. החוק הישראלי מאפשר לכל חברת סיעוד לקבל הקצאה למספר עובדים זרים בהתאם למספר המטופלים הרשומים אצלה וכאשר יש התרחבות או צורך נוסף בעובדים זרים, אזי הפרוצדורות להשגת האישורים וקבלת האישור בפועל הינן פרוצדורות מורכבות ומסובכות, וכאשר מדובר על אוכלוסייה מזדקנת שמספריה מתרחבים באופן הנדסי כמעט, הרי שהזמינות לעובדים זרים צריכה להיות מהירה ונגישה יותר. התקווה הגדולה, הן של חברות הסיעוד וכמובן של המטופלים הקשישים הסיעודיים הממתינים לקבלת הסעד, היא לכך שהרפורמה החדשה הנוגעת למדיניות השמיים הפתוחים תקל, ולו במעט, על המחסור בעובדים זרים ותאפשר את הרחבת היעדים מהם הם יכולים להגיע. טיפול, סיעוד ושמירה על קשישים הינם אלמנטים הדורשים מיומנות, מקצועיות, סבלנות והרבה מאוד השקעה כלכלית, פיזית ומנטאלית. לבני המשפחה לא תמיד יש את הפנאי, את היכולת הנפשית או את האפשרות לדאוג להורה הקשיש או לקרוב הסיעודי ולכן אין תחליף לידיים הדואגות והמטפלות של העובדים הזרים המגיעים במיוחד למטרה נעלה זו.