איך מדברים עם מטפל סיעודי
צוות iSavta | 13.11.2019
תקשורת טובה ונכונה היא הבסיס לקשר טוב, תקשורת עם מטפל סיעודי אינה שונה, היא מהווה את היסוד להצלחת הקשר בין המטפל הסיעודי למטופל ולקבלת טיפול מסור ומקצועי מכל הלב. התקשורת מורכבת ממשולש הכולל את הקשר בין המטפל לקשיש הסיעודי ובין משפחת הקשיש למטפל. קצר בתקשורת בין המטפל למטופל או בין המטפל למשפחתו של המטופל עלולה להביא לפגיעה באיכות הטיפול לה זוכה הקשיש הסיעודי.
השכרת שירותי מטפלים זרים לסיעוד
כל משפחה אשר מגיעה לרגע בו עליה לשכור את שירותיו של מטפל סיעודי זר עבור יקירה תרצה מן הסתם לבחור עבורו את המטפל הסיעודי הטוב יותר, אשר יעניק לו את הטיפול המקצועי והמסור ביותר שאפשר. הדרך לאידיליה זו מתחילה ומסתיימת בתקשורת עם המטפל – הן התקשורת של משפחת המטופל והן התקשורת עם המטופל עצמו.
חשיבות התקשורת בין הקשיש למטפל הזר
נתחיל מהסוף – המטפל הזר הולך להיות בן ביתו של הקשיש הסיעודי, הוא יבלה עמו זמן רב משמעותית יותר מאשר הקשיש מבלה עם בני משפחתו – כך שחשוב מאוד כי לקשיש הסיעודי תהיה תקשורת טובה ובריאה עם האדם אשר מבלה עמו את מרבית זמנו.
המפתח הבסיסי ליצירת תקשורת טובה היא שפה משותפת – חשוב מאוד לשכור את שירותיו של מטפל סיעודי זר אשר מדבר, ולו בצורה בסיסית, את שפתו של המטופל. חוסר שפה משותפת עלול להביא למצבים של תסכול וכעס בשל חוסר הבנה – הן מצד המטופל והן מצדו של המטפל. מעבר לשפה חשוב לראיין את המטפל הזר ולהתרשם מאופיו, עבודה בסיעוד דורשת אופי נוח וסבלנות רבה.
גם למגדר חשיבות רבה, ברוב המקרים מטופלת תרגיש בנוח יותר עם מטפלת אישה ומטופל עם מטפל גבר – המטפלים נמצאים עם הקשישים ברגעים אינטימיים – רחצה, הלבשה, החלפת טיטולים – וחשוב לתת לקשיש הסיעודי המירב על מנת שיוכל להרגיש בנוח.
מומלץ מאוד בטרם תחילה העבודה לעדכן את המטפל הזר בדברים שהקשיש אוהב – מוזיקה אהובה, מאכל או משקה אהובים, על מנת שלמטופל יהיה יותר נוח. פעילויות משותפות יכולות גם הן לתרום הרבה – אם במשחק, אם בשיחה ואם בטיול. השאיפה הכללית היא ליצור חיבור אמיתי בין המטופל למטפל, חיבור אישי אשר מעבר ליחסי עובד – מעביד.
מרבית המקרים בהם שידוך בין קשיש סיעודי למטפל זר עלו של שרטון נובעים מקצר בתקשורת ועל כן חשוב לשים דגש מיוחד על נושא התקשורת מן הרגע הראשון.
חשיבות התקשורת בין משפחת המטופל למטפל הזר
הקשר בין הקשיש הסיעודי למטפל הזר מושפע לא רק ישירות מן התקשורת ביניהם אלא יכול להיות מושפע גם בין הקשר בינו לבין משפחת המטופל. המשפחה היא למעשה המעסיק של המטפל הזר, בכל שאלה ובעיה הכתובת שלו היא המשפחה ולא הקשיש בו הוא מטפל. המשפחה אחראית על משכורתו, הפרשות סוציאליות שונות, חופשות ועוד...ישנם מקרים בהם התקשורת בין הקשיש למטפל היא נהדרת אך בין משפחת הקשיש למטפל ישנו קצר תקשורתי אשר יכול להוליך לכעס ותסכול מצד המטפל.
חשוב לזכור כי מטפלים זרים לסיעוד הם קודם כל בני אדם, יש להם דאגות רבות, הם עזבו את משפחתם כדי להגיע ולפרנס אותם מרחוק. הם מלאי געגועים ומחשבות על הבית. לכן כעס ותסכול עלולים לפגוע באיכות הטיפול. האינטרס של המשפחה הוא מטפל אשר מבצע את עבודתו מכל הלב ולא מטפל אשר מבצע את עבודתו על מנת לצאת ידי חובה.
מומלץ לקבל את המטפל הזר בסבר פנים יפות מהרגע ראשון, התעניינו בשלומו ובשלום משפחתו בארצו – זה שהמשפחה מגלה עניין בו ובמשפחתו מעניק למטפל תחושה טובה ובטחון. שבו עם המטפל וייעצו לו גם בנושא הכלכלי – כיצד להתנהל נכון עם משכורתו, כיצד לחסוך בתבונה וכדו' – זאת על מנת ליצור לו בטחון כלכלי. נדגיש כי הסיבה המרכזית אשר עובדים זרים בסיעוד מגיעים ארצה היא סיבה כלכלית – ועל כן כאשר למטפל הזר ישנו שקט ובטחון מדאגות כלכליות הוא מבצע את עבודתו בראש נקי עד כמה שאפשר מדאגות וכך איכות עבודתו אינה נפגמת.
מעבר לכך חשוב לברר ולתקשר עמו באופו שוטף, לוודא שהכל בסדר ואפילו סתם להתעניין בשלומו מפעם לפעם – על מנת שירגיש חלק רצוי בבית הקשיש.
נחזור ונדגיש כי המפתח לכל קשר מטפל-מטופל מוצלח הוא תקשורת מוצלחת ועל כן האינטרס של כל משפחה המעסיקה מטפל זר הוא לאתר מטפל זר אשר לו שפה משותפת עם הקשיש המטופל וליצור סביבת עבודה נוחה ונעימה אשר בה כולם מרוצים – גם המטופל, גם המטפל וגם המשפחה המעסיקה.