חגים מדכאים? - על קשישים ודיכאון בתקופת החגים
צוות iSavta | 13.11.2019
הרשמת מטפלים בתאגיד ב-800 שח בלבד!
אחד מהגורמים המרכזיים להתפרצותו של דיכאון קליני היא בדידות ולא בכדי נכתב, כבר בסיפור בריאת העולם והאדם, כי "לא טוב היות האדם לבדו". הדבר מתבטא, באופן קיצוני ובולט יותר, במיוחד בקרב קשישים וקשישות החיים בסביבה ובמציאות של אובדן בנות ובני זוגם, מעגלי החברים שלהם והתרחקות מילדיהם הבוגרים שחיים את חייהם עם משפחותיהם שלהם.
הבדידות בחגים
מצב של בדידות הוא שילוב של מצב פסיכולוגי, נפשי ופיזי והבדידות מוגדרת בפסיכולוגיה הקלינית כמצב של תחושה סובייקטיבית, הבאה לידי ביטוי ביחסים חברתיים לא תקינים או בהיעדר יחסים חברתיים מספקים. מדובר על מצב חברתי רגשי המתבטא בתחושה של חוסר השתייכות, כשבדרך כלל הסובלים מבדידות חשים כמיהה עזה מאוד להתחברויות עם אחרים. התחושה מועצמת והופכת למשמעותית יותר בתקופת החורף, כאשר אפשרויות הטיול והבילוי בחוץ הן מוגבלות והקשישים נאלצים, הן בשל מצבם הבריאותי והן בשל מוגבלויות פיזיות בתנועה ובנגישות, להישאר בביתם, עם הזיכרונות הצפים והעולים. תקופות החגים, כמו חג הפסח העומד בפתח, שתמיד היו זמנים של משפחה, של חברים ושל ביחד, פתאום בגילאים מבוגרים, הופכים להיות זמנים של לבד.
קשישים, באופן כללי ואפשר לומר גם גורף, הם אנשים גאים שעברו הרבה דברים, ניהלו משפחות ועובדים, היו עצמאיים ופעילים ופתאום הם תלויים באחרים לדברים הכי פשוטים ובנאליים. הם כבר לא יכולים להחליט החלטות ולבצע אותן אלא אם יש מי שיכול ומסוגל לעזור להם ולעשות עבורם ולכן גם קשה להם מאוד להודות שרע להם ובודד להם. התחושה של חוסר היכולת היא תחושה קשה ופוגעת וחשוב להבין שגם אם הקשיש אומר לנו שהכול בסדר ושאין לנו מה לדאוג, הרי שיש לכבד אותו על רצונו לשמור על גאוותו ועוצמתו ועם זאת, יש לזכור כי בדידות עלולה לנצח גם את החזקים ביותר.
קשישים רבים חיים עם מטפלים ומטפלות סיעודיים, רובם ככולם זרים המגיעים ממדינות כמו הפיליפינים, מולדובה ורומניה, ואינם מבינים או מכילים את מהות החגים היהודיים, המסמלים התכנסות משפחתית, התרפקות על מורשת היסטורית משותפת וקיום מנהגים משותפים המסמלים אחדות ושותפות גורל. כאשר הפן החברתי הזה נלקח מהקשישים, ואין מי שימלא את החלל ואת החוסר הזה, מצב הבדידות צפוי ללכת ולהתעצם ולהגביר את הסיכוי לפגיעה במצב בריאותי, להחמרה במצב הנפשי ולכניסה לסוג של דיכאון הנקרא דיכאון מצבי, שאותו, בטיפול נכון, ממוקד ומהיר, אפשר לפתור ביעילות (בניגוד למצב של דיכאון כרוני).
עם תחילת עונת האביב, כאשר חג הפסח אוטוטו כבר כאן, חשוב שכולנו, בעלי הקריירה הלחוצה והמלחיצה, המחויבויות לבית ולמשפחה, קשיי גידול הילדים והטיפול בהם, נעצור לרגע ממרוץ החיים ומההכנות לחג, נגיע לביקור עם הנכדים להורה הבודד והקשיש שלנו, נזמין אותו אלינו ונדאג לקחת אותו בצורה בטוחה ונעימה. זה הזמן הכי מתאים גם לרענן את הדירה או את המרחב שבו הקשיש חי ומבלה את רוב שעותיו. צביעת הקירות, תיקון סדקים בקיר, תליית תמונות, ארגון אלבומים מלאי זיכרונות וכיוצא באלו, ולפעמים אלו הדברים הקטנים שיכולים להפוך את עולמו של הקשיש ולגרום לו להרגיש שבכל זאת הוא לא לבד בעולם ושיש מי שחושב עליו, דואג לו ונמצא שם בשבילו, כמו שהוא היה שם, כל חייו, בשבילנו.
