חשיבות הקשר המילולי בין מטפל למטופל
צוות iSavta | 26.09.2019
בעלי החיים בכלל, ויונקים בפרט, זקוקים לתקשורת ביניהם כדרך להגן על טריטוריה, להתרבות ולשמור זה על זה מפני מצבים בעייתיים, מורכבים וקיצוניים. בני האדם, כמו מעט מאוד חיות אחרות, זקוקים לתקשורת מילולית גם לצרכים חברתיים ונפשיים גרידא, מבלי לגרוע מערך התקשורת המילולית כאמצעי הגנה והישרדות קלאסי. כולם זקוקים למישהו לדבר איתו, לשוחח איתו, להקשיב לו וליצור איתו אינטראקציה בינאישית חמה, תומכת ומחבקת. חיים ומוות ביד הלשון אמרו חכמינו והלשון היא כלי באמצעותו ובעזרתו כל חיינו מתקיימים ומתנהלים. גם בכל מה שנוגע לטיפול, שמירה ושיקום של חולים סיעודיים או נתמכים, הנעזרים בעובדים זרים, גם מבחינת שפה, גם מבחינת מראה וגם מבחינת היכרותם את המטופל שלהם, את סביבתו ואת אורח חייו, האפשרות ליצור איזושהי תקשורת מילולית היא חיונית מאין כמותה ואי אפשר להפריז בחשיבותה של שיחה בין המטפל למטופל ככלי משמעותי להפגת הבדידות. בעוד שמשפחות רבות מוכנות לקבל כל עובד זר סיעודי במטרה לזרז את הטיפול בקשיש או בנתמך ולהוריד מהן את האחריות, הלחץ והזמן הנדרש לשם כך, משפחות רבות מאוד אחרות מתעקשות לקבל אך ורק עובדים זרים מארצות המוצא של המטופל או מרקע תרבותי, חברתי ולשוני דומה ככל האפשר. הסיבה לכך ברורה והיא האפשרות של המטופל להבין טוב יותר את המטפל שלו, לשוחח איתו בשפתו ולהותיר אותו פעיל ומרוכז ולא שקוע בשרעפים או בודד, דבר שכבר ידוע שעלול לגרום לאסקלציה, להחמרת מצב קיים, במיוחד במצבים רגישים ומורכבים כמו אובדן היכולת להתנהל באופן עצמאי או להמשיך באורח חיים נורמטיבי. על המשפחה המטפלת לעודד ולתדרך את המטפל לגבי נושאי השיחה הרלוונטיים למטופל, ולגבי דרך הגישה הטובה ביותר אליו, וככל שהיא תשכיל להביאו למצב שבו הוא יבין את המטופל, ינסה להכיר אותו לעומק ויזדהה איתו מבחינות רבות, כך האינטראקציה תהיה חיובית יותר, האפשרות של המטפל לשקם ולשפר את מצב המטופל תהיה משמעותית יותר והמטופל יזכה בחבר לשיחה בזמנים שבהם הוא הכי זקוק לכך.