כשהזכרון בוגד
צוות iSavta | 26.09.2019
מאת: מור שביט
הקדמה
יום בהיר אחד, אתם מגלים שאדם קרוב אליכם במיוחד מתנהג בצורה שונה. עייף יותר, חסר שקט – גם אם מדובר באדם רגוע ושקול. הוא עלול לאבד עניין בתחומים אהובים, שוכח דברים, ולו הפעוטים ביותר. אתם חושבים, "אולי הוא לא מרגיש טוב", "אולי הוא עייף, עמוס מדי, או עבר חוויה קשה לאחרונה". אנחנו בטוחים שההתנהגות הזו היא אפיזודה חולפת, שזו סתם תקופה, ואותו אדם יחזור לעצמו תוך כמה ימים. הלא הכל בחיים זמני. לפעמים, ייתכן כי מדובר בתקופה קשה ותו לא. אבל, למרבה הצער, פעמים רבות, שינויים בהתנהגות עלולים לאותת על תחילתה של מחלת האלצהיימר. היות שהשינויים הללו לובשים צורות רבות, עד כדי כך שניתן להתבלבל ולייחס אותם לתופעות אחרות, ולא להעלות על הדעת שמדובר בסימנים המעידים על תחילתה של מחלת האלצהיימר, מטרת מאמר זה הינה "לעשות סדר". במילים אחרות, לפרט את הסימנים המופיעים אצל הקרובים אליכם, אשר צריכים להדליק לכם נורות אזהרה. מאחר שידע הוא כח, היכולת לזהות את הסימנים הללו תאפשר לכם לטפל ביתר יעילות באדם המראה סימנים של הידרדרות קוגניטיבית, ולכן מאמר זה יציג גם דרכים אפשריות לטיפול ולהאטת ההידרדרות, או, לחילופין, לשימור מצב קיים.
נורות אזהרה
- ירידה בזכרון לטווח הקצר האדם החולה אינו זוכר מה עשה אתמול, היכן היה, עם מי נפגש, או אפילו לשם מה הלך לחדר השני, היכן הניח חפצים שנמצאים בשימוש יומיומי (מפתחות, ארנק, משקפיים וכו'). חשוב להבין שטבעי לשכוח מדי פעם שמות, מספרי טלפון או כל פרט אחר הקשור לעמיתים לעבודה, לחברים, או לקרובים, משום שמאוחר יותר, האדם השוכח ייזכר בהם. בקרב חולי אלצהיימר, לעומת זאת, אדם שוכח דברים שקודם לכן נשלפו מזכרונו באופן אוטומטי, אך לא ייזכר בהם אחר כך.
- קושי בפתרון בעיות, בתכנון ובביצוע מטלות מוכרות ושגרתיות בהמשך לאמור בסעיף הקודם, חשוב לציין כי כולנו שוכחים מדי פעם לבצע מטלה כזו או אחרת בעבודה. הדאגה מתעוררת כאשר מדובר במטלות פשוטות ויומיומית, שאותו אדם אינו זוכר פתאום כיצד לבצע, ולמה עליו לבצע אותן. כך, למשל, אדם חולה אלצהיימר עשוי לשכוח כיצד להכין ארוחה, לעבוד על פי מתכון, ולו המוכר והבנאלי ביותר (לשים סוכר במקום מלח, לא לתבל בכלל, או להשתמש בחומרים בלתי אכילים לצורך הכנת המנה), או לשכוח בכלל שהכין ארוחה. דוגמא נוספת: אדם חולה אלצהיימר לא רק ישכח היכן הניח את המפתחות, אלא גם למה הם משמשים ומה לעשות איתם. זאת ועוד, יתכן מצב שבו גם הפעולות הפשוטות והשגרתיות כגון תשלום חשבונות, הפעלת מכונת הכביסה, או נהיגה, עשויות לקחת זמן רב ולהיות כרוכות במאמץ לא אופייני, קרוב לודאי משום שחולה האלצהיימר מאבד את יכולתו לקלוט רצף של הוראות או מטלות, ולכן אינו יכול עוד לבצע משימות מורכבות ותהליכיות (החלפת גלגל ברכב, פתרון בעיות מתמטיות וכו').
- בעיות שפה לעיתים אדם "נתקע" באמצע שיחה או משפט, משום שהלכה לו מילה לאיבוד. במקרים רבים, אותו אדם ימצא מוצא בקלות, וישלים את המילה החסרה במילה דומה, או נרדפת. בקרב חולי אלצהיימר, לפחות בשלביה המוקדמים של המחלה, האדם יתקשה להזכר במילה מוכרת, למצוא מילים נרדפות, או שלא יצליח לזכור את שמו של חפץ מוכר המונח מולו. כמו כן, יופיע קושי להבין ולבנות משפטים מורכבים. מכיוון שהשפה היא הגורם המקשר בין אנשים, אובדן היכולת להשתמש בה פוגע גם בקשריו הבינאישיים של אדם חולה אלצהיימר.
- פגיעה בשיפוט קושי להתלבש, אשר יבוא לידי ביטוי הן בלבישת הבגדים בצורה לא נכונה , או משונה (לבישת מספר חולצות זו על גבי זו, אי רכיסת המכנסיים, לבישת בגדים הפוך וכיו"ב). לחילופין, אדם עשוי לקום בבוקר, להסתכל החוצה ולא להיות מסוגל לנתח רמזים . כך, למשל, עננים בשמי הקיץ עלולים להתפרש כערפל, ואותו אדם ילבש בגדים חורפיים, ללא קשר לטמפרטורה הגבוהה בחוץ. כמו כן, אדם חולה אלצהיימר עשוי להניח חפצים במקום לא הגיוני (משקפיים או ניירת במקרר, למשל).
- חוסר התמצאות בזמן ובמקום כאשר אדם אינו מוצא את דרכו במקום מוכר, כמו השכונה שבה הוא מתגורר שנים רבות, שוכח את הדרך מהבית אל המכולת, אל רופא השיניים, המספרה וכו', או את הדרך הביתה מאותם המקומות,הדבר עשוי לרמז על קיומה של בעיה. לעיתים קרובות, אדם חולה אלצהיימר עשוי להגיד משפטים כמו "אני לא יודע איפה אני", או לשאול, "זה הבית שלי?"
- שינויים באישיות אדם שהיה ידידותי, עשוי להסתגר פתאום. מי שהיה סבלני, עשוי להפוך לאדם חסר סבלנות ואף אגרסיבי, או שיהפוך מאדם אכפתי ומעורב לאפאתי ופסיבי, גם כלפי הקרובים אליו ביותר. הוא עשוי להפוך כנוע, או להיות טרחן וחשדני. כל אלה מהווים תולדה של מחלת האלצהיימר בהיבט הנפשי. זו דרכו של חולה האלצהיימר מתמודד עם אובדן היכולות. כמו כן, עלולים להופיע שינויים קיצוניים במצב הרוח, תוך פרק זמן קמר – משמחה לדמעות או לכעס וחוזר חלילה.
- אובדן יוזמה יום אחד, אתם מגלים שהיקר לכם, שהיה אדם בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה, התעניין בנושאים רבים ועסק בתחביבים, פתאום איבד עניין. הוא ינסה להסתיר זאת באמצעות משפטים כגון, "אני לא צריך את זה", או, "זה לא חשוב", שמהווים התחמקות מלהפגין את הבעיה ברבים, במיוחד בשלביה הראשונים של המחלה, שאז אדם כזה עדיין יהיה מודע לקיומה של בעיה, אך יחיה בהכחשה, או שבאמת לא יבין את מקורה.
אז מה עושים...?
מן המפורסמות הוא, שגילוי מוקדם וערנות יכולים להעניק כר נרחב יותר מבחינת אפשרויות טיפול, ומהצד השני, להקל על המטפלים בחולי אלצהיימר במציאת כלים ומסגרות לטיפול, אשר יורידו מהם נטל מעשי ורגשי (רגשות אשם, כעס, תסכול). ראשית, לגילוי מוקדם של מחלת האלצהיימר ישנם מספר יתרונות:
- הפקת תועלת מירבית מטיפול תרופתי: גילוי מוקדם יבטיח את יעילותו, ויבטיח כי ההידרדרות תהיה איטית יותר. אי לכך, ישנה חשיבות עצומה לפניה לפסיכוגריאטר בהקדם.
- מתן זמן התארגנות לחולה ולמשפחתו כדי לממש תכניות כגון מעבר למגורים ליד הילדים, טיול ארוך לחו"ל וכד'.
- הקפדה על תזונה נכונה, מסודרת ובריאה, לצד פעילות גופנית.
- פעילות קוגניטיבית (הזמן המומלץ לפעילות כזו הוא 150 דק' שבועיות), אשר יתרמו לשימור מצב קיים, והאטת ההידרדרות.
להלן מספר רעיונות אשר הוכחו כיעילים כבר משלביה המוקדמים של מחלת האלצהיימר:
- שימוש במוסיקה- אשר ממתנת או מנטרלת התנגדות לפעילויות כגון רחצה או הלבשה, ובאופן כללי, ידועה כבעלת השפעה מרגיעה מחד גיסא ומעוררת מאידך גיסא, כך שניתן "לעקוף" את המצב שבו חולה אלצהיימר ישן שעות רבות במשך היום.
- מציאת תעסוקה וגירויים בתוך הבית – התבוננות באלבומים, הסבר על הדמויות המופעיות בתמונות (נכדים, ילדים וכו'), עבודה במטבח יחד עם הדמות המטפלת (אחד הילדים, מטפל/ת ישראלי/ת, או עובד/ת זר/ה) – קילוף ירקות, חיתוך, שטיפת כלים וכו', השחלת חרוזים. חשוב לציין כי גם אם מדובר בפעולות שחוזרות על עצמן, הרי שהחזרתיות הזו מועילה, משום שהיא מספקת גירוי למוח ובכך, תורמת ל"קיבוע" הפעולה והמידע, ובכך מונעת הידרדרות. נוסף על כך, אין לוותר לחולה האלצהיימר על יציאה לטיול מחוץ לבית מספר פעמים בשבוע (בהתאם למזג האויר ולהרגשה הכללית). הטיול אינו חייב להיות ארוך, אך השארת חולה אלצהיימר בחוסר מעש ובחוסר תנועה, יאיצו את הידרדרותו.
- מרכזי יום המותאמים לחולי אלצהיימר – מתוך האמור לעיל, משתמע שחולי אלצהיימר, כבר בשלבי המחלה המוקדמים, זקוקים למסגרת אשר תעניק להם בטחון, וסיבה לקום בבוקר, אשר יתרמו לשימור המצב, או לכל הפחות, יאטו את קצב ההידרדרות והניוון. ישנם מרכזי יום המותאמים לחולי אלצהיימר ודמנציה, כשהמוכרים בהם שייכים לרשת מלב"ב. אלו מספקים פעילות וגירויים, וזאת באמצעות תרפיות ופעילויות שונות (גינון, התעמלות, ריפוי בעיסוק וכד'). חשוב לציין כי חלק מהעמותות המפעילות מרכזי יום מעין אלו, מציעים גם שירות פרטני, במסגרת הבית או המסגרת המוסדית, לטובת אלו שאינם יכולים להגיע אל מרכזי היום בשל מגבלחות פיזיות ואחרות. אמנם מרבית המידע אשר הוצג במאמר זה עסק בחולים, אך חשוב שגם המטפל/ת יקבל תמיכה. התמיכה נפוצה בעיקר במסגרת קבוצתית, המופעלת ע"י עמותות, הרשויות המקומיות, או מרכזים רפואיים שונים.לחילופין, מטפל בחולה אלצהיימר (בן זוג, אח/ות, או בן/ת) יכול לפנות לטיפול פרטני או לתהליך של אימון אישי, אשר יחזק אצלו את השמירה על השגרה, תוך יצירת תקשורת בונה בין בני המשפחה האחרים וחלוקת הנטל ביניהם בכל הנוגע לטיפול בחולה, כמו גם יצירת תחומי עניין ומעגלים מחוץ לבית.
לסיכום...
לא בכדי נאמר כי ידע הוא כח. ככל שתדעו יותר, ובהקדם, כיצד לזהות אותות אזהרה, כך תצליחו להעניק ליקיריכם טיפול יעיל – תרופתי ואחר – ובכך תאפשרו להם להמשיך לשלוט בחייו כל עוד ניתן, ולממש תכניות שלא יהיו ברות מימוש ככל שתתקדם המחלה, להיות שותפים לקבלת ההחלטות ובסופו של דבר, גם החולה יהנה מאיכות חיים לאורך זמן, וגם אתם, כמטפלים, תישחקו פחות מהטיפול ומההתמודדות עם בן המשפחה החולה, אשר יכולה להיות מתישה מאוד, ולפגוע נפשית ובריאותית.