צוות iSavta | 13.11.2019

תרופה למחלת הפרקינסון אמנם עדיין לא קיימת אך ההתקדמות במחקרים הביאה לפיתוחם של טיפולים רבים אשר מתמודדים עם תסמיני המחלה, מקלים ומשפרים בצורה ניכרת את איכות חייהם של חולי הפרקינסון, אשר מספר בישראל נאמד כיום בקרוב ל- 30,000 איש. למאמר על תסמיני המחלה ואבחונה הקליקו כאן. 

 

רקע

מחלת הפרקינסון היא מחלה המופיעה לרוב אצל אנשים בתחילת העשור השישי לחייהם וגורמת להם לבעיות מוטוריות ותפקודיות קשות כדוגמת רעידות, קשיון שרירים, פגיעה בחוש הריח, פגיעה בשיווי המשקל ועוד. נכון להיום הפרקינסון היא מחלה חשוכת מרפא אך תודות למחקרים הרבים בתחום פותחו טיפולים רבים המסייעים לטפל בתסמיני המחלה ובכך לשפר משמעותית את איכות חייהם של חולי הפרקינסון.

 

הטיפולים הקיימים כיום

מחלת הפרקינסון נגרמת כתוצאה מירידה חדה של דופמין , עקב פגיעה בתאי המוח המייצרים חומר זה (והם אלו שאחראים על העברת המסרים בין המוח למערכת העצבים של הגוף) ועל כן הטיפול הנפוץ ביותר כיום הוא בשימוש בדופמין ובתחליפיו.

 

טיפולים תרופתיים

• לבודופה – התרופה הנחשבת ליעילה ביותר בתסמיני הפרקינסון, הופכת לדופמין במוח ובכך למעשה עולות רמות הדופמין במוח ומסייעת בטיפול בתסמינים המוטוריים של המחלה. עם זאת הלבודופה תינתן בעיקר בעת החמרה של הפרקינסון כיוון שהיא גורמת לתופעות לוואי קשות – כולל דיסקינזיה, הפרעות תנועה הכוללות ביצוע תנועות שאינן רצוניות – כ 80% מנוטלי לבודופה יחוו דיסקינזיה בטווח של 5 עד 10 שנים מתחילת צריכת התרופה.

• תחליפי דופמין – תרופות אשר מדמות את פעולת הדופמין במוח. בין תרופות אלו ניתן למנות את הספירול, אפומרפין,  ורקוויפ.

• קומטן – תרופה הניתנת יחד עם לבודופה ומסייעת להגברת הספיגה של הלבודופה.

• תרופות לעיכוב התפרקות הדופמין במוח – תרופות אלו נועדו לעכב את תהליך ההתפרקות במוח של הדופמין ובכך בעצם לסייע להגדלת הרמות הדופמין בסינפסה. בין תרופות אלו ניתן למנות את הרסג'ילין וג'ומקס.

 

טיפולים פולשניים

קיימים כיום טיפולים פולשניים למקרים מתקדמים של הפרקינסון או למקרים בהם הטיפול התרופתי אינו יעיל – בין טיפולים אלו ניתו למנות צנתר המחובר לתריסריון ומזליף אליו ישירות לבודופה, ניתוח להשתלת אלקטרודה במוח ליצירת פולסים חשמליים וטיפולים באמצעות גלי אולטרה-סאונד. טיפולים אלו כאמור ניתנים בשלבים מתקדמים בלבד.

 

טיפולים משלימים

על ידי הקפדה על תרגול ואימונים חולי פרקינסון יכולים לשפר את תפקודי השרירים, המפרקים ומערכת שיווי המשקל של הגוף.

חשוב להתייעץ עם רופא או עם פיזיותרפיסט לבניית תכנית המותאמת למצבו של החולה – בין התרגולים המומלצים ניתן למנות יוגה, הידרותרפיה,  שיטת אלכסנדר, הליכה וריצה ותרגילי התעמלות ממוקדים לחיזוק מפרקים ושרירים מסויימים. למטפלת הסיעודית ישנה אפשרות רבה להשפיע על פעילות זו, לכן חשוב לתדרכה בהתאם.

לפעילות הגופנית ישנה תרומה לא רק על שרירי הגוף אלא על מצב רוחו של החולה – הפעילות מסייעת להישאר חיוני ותורמת להפחתת הלחצים הנפשיים.