צוות iSavta | 26.09.2019

איך שלא תקראו להם, תשושים, קשישים, מוגבלים, גריאטריים או סיעודיים, עדיין מדובר באנשים בעלי היסטוריה מפוארת, זכויות, משפחות וקרובים הדואגים להם, לביטחונם ולבריאותם, שמעוניינים, רוצים ומתאווים לחיות בביתם הפרטי, המוכר והאהוב, גם בשנות חייהם האחרונות, לצד מטפלים סיעודיים, בני או בנות זוג או ילדיהם. במסגרת ביטוחי קופות החולים, המחייבים כל אזרח וכל תושב בישראל, ישנה יחידה הנקראת יחידה לטיפולי המשך בבית לקשישים סיעודיים ומטרתה לסייע בשיקום ובשיפור מצבם של הקשישים בביתם הפרטי במקום בהוספיס או בבית חולים סיעודי. במסגרת יחידה זו מקבל הקשיש, עד לפתח ביתו, צוות הכולל רופא, מרפאה בעיסוק, עובד סוציאלי ופיזיותרפיסט אשר מבקרים אותו אחת לכמה ימים, בודקים את מצבו ומסייעים לו ככל הניתן, בנוסף למגיע לו מצד המוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטוחים השונים בהם היה מבוטח במהלך חייו. לרוב, יסתייע קשיש סיעודי מסוג זה במטפלים סיעודיים זרים או ישראלים, ואלו יסייעו לו בפרוצדורות יומיומיות ובשגרת החיים בין ביקורי אנשי יחידת ההמשך לטיפול בבית. תפקיד בעלי התפקידים הספציפיים, המשמשים את היחידה לטיפולי המשך בבית, הוא לאפשר לקשישים לחיות בכבוד את שארית חייהם, לשקם מיומנויות בסיסיות שנחלשו או אבדו, כמו דיבור, הליכה, אחיזה ועוד ולספק גם לבני המשפחה, השרויים בסוג של משבר נפשי משמעותי, מקור תמיכה וייעוץ מקצועיים. הדרך לקבלת התמיכה הזו, כדרך כל פרוצדורה בירוקראטית אחרת, עוברת דרך הגשת בקשות, אישורים וטפסים מיוחדים לקופות החולים ובירור זכאות המטופל לסוג טיפול מעין זה. כמובן, מומלץ לברר מבעוד מועד לגבי עניין זה ולבטח את עצמכם בביטוח מתאים עוד בשלב הטרום סיעודי, אז גם הפרמיה הנדרשת היא נמוכה יותר. הזכאות לקבלת מטפלים סיעודיים אינה מקבילה או מחייבת קבלת אישור לטיפולי המשך בבית ובין שני האלמנטים הללו אין שום קשר מחייב. היחידה לטיפולי המשך בבית קשורה לקופות החולים ולביטוח הרפואי המשלים ואילו הזכאות למטפלים סיעודיים קשורה בהחלטות הביטוח הלאומי ובכפוף לקריטריונים רפואיים המגדירים רמת זכאות ורמת תמיכה של המוסדות המבטחים.