צוות iSavta | 11.07.2023

לפניכם קטע וידאו בן 21 דקות מדיון הועדה לעובדים זרים, בראשות ח״כ אליהו רביבו שנערך ב 27.6.2023. קטע קצר זה, כחלק מדיון ארוך הרבה יותר, מתמצת את המציאות הקשה בה נאלצים לתמרן בני משפחה של קרובי משפחה סיעודיים, וכולל את רוב הבעיות בתחום הסיעוד. כדי לסייע למטופלים ובני משפחותיהם באופן מיידי, ערכת ההדרכה הייחודית של אייסבתא זמינה כעת לציבור הרחב, ללא תשלום וללא התחייבות כלשהי.

 

מאד מומלץ לצפות בקטע זה, על אף התחושות הקשות והמתסכלות שהוא עלול לעורר. אם אין לכם זמן, להלן סיכום של הבעיות והצעה לפתרון. באופן כללי ניתן לומר שרוב הבעיות נובעות מחוסר מודעות וחוסר הבנה של בני המשפחה בתחום הסיעוד. זה מצב בהחלט מובן כי התחום הזה מורכב מאד ומי שלא למד את הנושא בצורה מסודרת לא יכול להכיר את הפרטים. אך אין שום סיבה שהמטופלים ובני המשפחה שלהם יסבלו משלל הבעיות המתוארות להלן. ההצעה לפתרון הינה מעבר לגמלת סיעוד בהקדם האפשרי, כך שלמטופלים ולמשפחות תהיה שליטה מלאה על הגמלה שלהם, והעזרות בגורם מקצועי לשם הבנה מלאה של התהליך, חישוב השכר, הסוציאליות והפקת חישוב שכר חודשי.

 

תחילה מספר מושגי יסוד על מנת שהוידאו והתקציר יהיו מובנים, וכדי לעשות צעד ראשון להבנה ומודעות:

 

• חברת סיעוד: סוג מסוים של חברה / עמותה שקיבלה רישיון מטעם המדינה לתת שירותי סיעוד. חברות סיעוד מקבלות את גמלת הסיעוד של זכאי חוק סיעוד, מעסיקה מטפלות ישראליות וזרות ומשלמת להן את המשכורת בהתאם לרמת הסיעוד של המעסיק, ככל שרמת הסיעוד גבוהה יותר, כך התשלום למטפלת גבוה יותר. חברות הסיעוד לוקחות עמלה מכל שעת סיעוד ומכל שעת סיוע של הקרן לניצולי השואה, זה התשלום שהן מקבלות. שם נוסף שחוזר בוידאו הינו ״נותן השירות״. אין חובה לעבוד עם חברת סיעוד.
• תאגיד לעובדים זרים (נקרא גם לשכה פרטית): סוג מסוים של חברה שקיבלה רישיון מהמדינה לרשום עובדים זרים ברשות האוכלוסין ולנהל את ההיבטים הבירוקרטיים  השונים. התאגיד מקבלים תשלום חד פעמי של 2000 שח, ולאחר מכן 70 לחודש עבור שירותיהם. לפי החוק, כל צמד של מעסיק ומטפלת חייבים להיות רשומים בתאגיד לעובדים זרים.
• גמלת סיעוד בכסף: מסלול מיוחד שנפתח ע״י הביטוח הלאומי בשנת 2018, המאפשר לזכאי חוק סיעוד לקבל את גמלת הסיעוד (ואת הסיוע מקרן ניצולי השואה אם רלוונטי) בכסף, ישירות לחשבון הבנק, ללא עבודה או ממשק עם חברת סיעוד כלשהי. במסלול זה זכאי חוק הסיעוד חוסכים את העמלות הגבוהות של חברת הסיעוד, ומקבלים את גמלת הסיעוד כמו כל גמלת או קצבה אחרת.
• מכרז חברות סיעוד: המדינה הפריטה את שירותי הסיעוד, וכדי שחברה תוכל להיות חברת סיעוד עליה לעמוד בתנאי המכרז שהמדינה אמורה לפרסם כל 10 שנים. עם זאת, המכרז האחרון היה לפני 15 שנים, כך שהמכרז החדש שגם הוא נזכר בסרטון, מאחר ב-5 שנים.
• זיקה בין תאגיד לחברת סיעוד: בעבר חברות הסיעוד גם קיבלו את גמלת הסיעוד וגם ייבאו את המטפלים הזרים מחו״ל. לאחר שהתברר שישנם מקרים של לחץ פסול על הקשישים, כלומר התנייה שהמטפלת תשאר בעבודתה בכך שגמלת הסיעוד תעבור דרך חברת הסיעוד, בוצעה הפרדה בין הפונקציות השונות וכך נוצרו התאגידים לעובדים הזרים. עם זאת, כיום עדיין ישנן תאגידים שהינן בבעלות של חברת סיעוד, כך שההפרדה אינה תמיד אמיתית. 

להלן הבעיות שצפו ועלו בסרטון מהדיון בוועדה. בדיון נכחו נציגי הביטוח הלאומי, חברות הסיעוד, התאגידים ועו״ד מאיה בנדס ממטה מאבק הסיעודיים:

 

1. ועדה בין משרדית בראשות עו״ד ענבל משאש קבעה שיש להפוך את הגמלה בכסף לברירת המחדל של העסקת מטפלים זרים, אך זה עדיין לא בוצע עד כה
2. ישנה תפיסה מוטעת שעבודה עם חברת סיעוד הינה יותר פשוטה מהעסקה ישירה של המטפלים - הרי בכל מקרה בני המשפחה צריכים לחשב את הפרש השכר החודשי (את החלק שהם מוסיפים לשכר מחברת הסיעוד) ואת החלק שלהם בסוציאליות. עם זאת, מהניסיון שלנו, מעט מאד מעסיקים בכלל מודעים לכך שהם יצטרכו לשלם את החלק שלהם בפנסיה ובפיצויים של המטפלת בסיום ההעסקה
3. רכיבי שכר פיקטיביים - לטענת עו״ד מאיה בנדס, ישנם רכיבים פיקטיביים כגון נסיעות, אש״ל, הגדלה של דמי ההבראה, מתנות ורכיבים נוספים שאינם ברורים. כל אלה נועדו כדי להקטין את בסיס השכר וכתוצאה מכך להפריש סכומים קטנים יותר עבור פנסיה ופיצויים
4. ישנו לחץ מצד חברות הסיעוד על בני המשפחה כאשר ישנה זיקה בין חברת הסיעוד לתאגיד
5. אין לביטוח הלאומי שוב כלים מול חברות הסיעוד (קנסות, הפסקת פעילות וכו) כי המכרז הקודם שהיה לפני 15 שנה לא כלל סנקציות כלשהן
6. יש ככל הנראה מאות מקרים של לחץ פסול מצד חברות הסיעוד והתאגידים
7. ישנו קושי לעבור לגמלת סיעוד בכסף בשל הלחץ הנ״ל
8. גם במכרז החדש, שמתעכב כבר 5 שנים, אין דרישה להפרדה מלאה בין חברות סיעוד לתאגידים, כך שלא תהיה בעלות משותפת בשום מצב שהוא
9. כתוצאה מהלחץ על המשפחות, ורק 18.5% ממעסיקי עובדים זרים שהינם זכאי חוק סיעוד עברו לגמלת סיעוד בכסף. נתון זה נובע כנראה גם מהחשש (המוצדק) של בני המשפחה לנהל את ההעסקה של המטפלים באופן עצמאי. שימו לב לפתרון בסיום מאמר זה
10. נראה שלא כל זכאי חוק הסיעוד מודעים בכלל לאפשרות של קבלת הגמלה בכסף
11. הביטוח הלאומי לא מצליח ליידע בצורה מספיק טובה את בני המשפחה על האפשרות לגמלת סיעוד בכסף. זאת מכיוון שלנציגי הביטוח הלאומי אין שליטה על ההסברים למטופלים ובני משפחותיהם, כי במקרים רבים חברות הסיעוד יוצרות קשר עם המטופלים כבר בבית החולים, לפני שחרור מאשפוז
12. המעסיקים במקרים רבים אינם מקבלים עותק של תלוש השכר, כי לטענת חברות הסיעוד מדובר ב״רכוש של המטפלים״. חשוב להדגיש שהתשלום למטפל מועבר כחלק מגמלת הסיעוד של המטופל, שאינו זכאי לראות את התלוש… 
13. ישנו קושי לחשב את גמר החשבון בשל העדר תלושי שכר, כך שלא ניתן לדעת מה אחוז המשרה אצל חברת הסיעוד

 

ברור שהבעיות הינן בעיות מובנות בשוק הסיעוד. לחלק מהן ימצא פתרון לאחר פרסום המכרז החדש שאמור לשנות את יחסי הכוחות בין חברות הסיעוד לביטוח הלאומי. 

 

עם זאת, את מרבית הבעיות הנ״ל ניתן לפתור ברמת המטופל הבודד (ובני משפחתו כמובן), ע״י הבנה ומודעות. צעד נוסף בהבנה ומודעות (לאחר קריאת מאמר זה) ניתן לבצע באמצעות ערכת ההדרכה של גמלת הסיעוד בכסף, שכעת זמינה עבורכם, כאמור ללא תשלום וללא התחייבות כלשהי (אנחנו לא נפעיל עליכם שום לחץ…). 

 

לקבלת הערכה יש להתחבר לחשבונכם בקישור הזה: https://www.isavta.co.il/he/login  

או ליצור חשבון חדש כאן: https://www.isavta.co.il/he/direct-hiring  

ולאחר מכן להקליק על הקישור הישיר לערכת ההדרכה 

 

לשידור המלא מהכנסת