הביטוח הלאומי מסייע להזדקן בכבוד
צוות iSavta | 26.09.2019
בתרבויות פחות סוציאליות, בדיוק כמו אצל רוב בעלי החיים, הדאגה לקשישים אינה עומדת בראש סדר העדיפויות והמנגנון האבולוציוני של הישרדות והמשך קיום השושלת העתידית על חשבון דורות העבר הוא החזק יותר, מה שמשאיר את החלשים, הקשישים וחסרי האונים מאחור, נתונים לחסדי הטבע והזמן. במדינות מפותחות ומערביות, בעיקר, הדאגה לקשישים, לנכים ולזקוקים לתמיכה, היא חברתית ולאומית, מה שמביא ליחס של ערבות הדדית בין דורית ולחקיקת חוקים ותקנות לרווחתם ולקיומם בכבוד. ישראל היא, עדיין, מדינת רווחה מבחינה זו ולכן מרבית הקשישים ונתמכי הסעד חיים בנוחות יחסית ובביטחון סיעודי ללא קשר למעמדם וליכולותיהם הכלכליות, כאשר המוסד לביטוח לאומי, דרך חברות פרטיות להשמת עובדים סיעודיים, מאפשר העסקת עובדים סיעודיים על פי סטנדרטים ונקודות העומדות למבחן בעת בקשת הסיוע, היכולה להינתן על בסיס נפשי, מוטורי, קוגניטיבי או רפואי. עובדים סיעודיים הם, לרוב, עובדים זרים, המגיעים ממגוון מדינות ולאומים, בעיקר מארצות אסיאתיות ומזרח- אירופאיות, בהן תרבות הטיפול בקשישים היא עמוקה יותר וגם האפשרות להרוויח סכומים שיעזרו בפרנסת המשפחה ובשגשוגה הכלכלי היא רבה יותר אך ניתן למצוא, בקושי רב, גם עובדים סיעודיים ישראלים, העוסקים, בעיקר, בסיעוד שעתי ולא בסיעוד מלא של מגורים בבית המטופל ושהות של 24/7 לצידו. עם זאת, כאשר מדברים על עובדים סיעודיים, הכוונה היא למטפלים זרים ממוצא פיליפיני, מזרח אירופאי או הודי (אפיק חדש שנפתח לאחרונה וצובר תאוצה) ופחות למטפלים ישראליים, שלא מוכנים או מסכימים לשמש בתפקיד הזה, כמו בשלל תפקידים הדורשים עבודה מאומצת, מלחיצה וקשה הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. בטרם העסקת עובד סיעוד בבית המטופל הקשיש או הנתמך, חשוב לבדוק את ההתאמה שלו לאותו קשיש וככל שרמת ההתאמה גבוהה יותר, מבחינת פונקציות ביצוע (בישול, ניקיון הבית, תשלום חשבונות וכו') ופונקציות של תקשורת ואינטראקציה, כך השידוך יהיה איכותי יותר ויבטיח את שביעות רצון כל הצדדים המעורבים, ובראשם את שביעות רצון הקשיש, שיוכל להיעזר במטפל, לשוחח איתו ולהעביר איתו שעות בודדות וחד גוניות.