צוות iSavta | 26.09.2019

המונח רווחה במדינת ישראל הוא מונח בעייתי ולא ברור. מצד אחד, ישנו חוק בריאות ממלכתי וישנו מוסד לביטוח לאומי, שמטרתם לדאוג לבריאותם ולרווחתם הפיזית של כלל תושבי המדינה, ללא קשר ליכולתם הכלכלית ולמעמדם החברתי, ומצד שני, סעדים אלו מוגבלים למכנה המשותף הנמוך והבסיסי ביותר ואינם מתאימים לכל צורך שעולה, במיוחד בתקופה שבה האוכלוסייה מזדקנת ויותר ויותר קשישים זקוקים לתמיכה ולסיוע סיעודי צמוד. מטפלת זרה אמורה להיות המשענת שעליה נזקק הקשיש הנתמך, מעבר לשעות הטיפול המגיעות לו על פי חוקי הסיעוד וחוקי הביטוח הלאומי. לדידם, כמה שעות ביום, ואפילו כמה שעות בשבוע, של סיעוד בבית הקשיש מספיקים על מנת למלא את כל צרכיו הפיזיים, ואין הדבר כך, כפי שיודע כל מי שתומך או סועד את הוריו הקשישים או את בן משפחתו הזקוק לתמיכה סיעודית צמודה ואינטנסיבית. חברות השמה רבות פועלות, במקביל למשרדי הרווחה והתמ"ת, לאספקת עובדים סיעודיים דוגמת מטפלת זרה לאלו המבקשים לממן בעצמם סיוע צמוד או להישען על ביטוחי בריאות שונים שצברו במהלך השנים. אפשר לחלק את הזקוקים לשירותיה של מטפלת זרה לשלושה קריטריונים בולטים והם נכות פיזית שאינה מאפשרת תנועה וניידות, זאת אומרת מצב של חוסר ישע מוחלט בפעולות בסיסיות ופשוטות. מצבים רפואיים קליניים כגון אלצהיימר (שיטיון) או דמנציה שבגינם יכול הקשיש לפגוע בעצמו או להיעלם או ריתוק למיטה בשל מחלה קשה, דבר, אשר כמו בקריטריון הראשון שהוזכר לעיל, מונע מהם לזוז או לפעול. מטפלת זרה מקצועית ואיכותית, המגיעה דרך חברת השמה מקצועית ומנוסה, הופכת בן לילה ליד ימינו של הקשיש, לכתף תומכת ולאבר מגופו בכל דבר ועניין, עד שמשפחות רבות אינן מבינות כיצד התנהלו חייהם בלעדיה. היא מטפלת, מטפחת, מסדרת, מבשלת ודואגת לכל מחסורו של המטופל שלה ולעיתים נרקמים יחסי קרבה ופמיליאריות בינה לבין בני המשפחה, הרבה מעבר ליחסי עובד מעביד. הבירוקרטיה, הקשיים והעלויות הכרוכים בהבאת מטפלת זרה לישראל ולביתו של מטופל הם מסובכים אך התוצאה בהחלט שווה את המאמץ ואת ההשקעה.