צוות iSavta | 13.11.2019

בנובמבר 2018 חלה רפורמה בתחום הסיעוד אשר מתייחסת לנושא הגמלה המגיעה לקשישים סיעודיים מן המדינה. הרפורמה שינתה באופן מהותי הן את רמות הזכאות לגמלת סיעוד והן את אפשרויות המימוש שלה. להלן נסקור את בקצרה את המצב שהשתרר בתחום הסיעוד לפני אותה רפורמה ולאחריה ונצביע על חלק מיתרונותיה וחסרונותיה.

 

חוק הסיעוד לפני אישור הרפורמה

 

עד כניסת הרפורמה לתוקפה בחודש נובמבר 2018 היו קבועות בחוק שלוש רמות זכאות לשירותי סיעוד:

רמה 1 – מי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב הפעולות היומיומיות.

רמה 2 – מי שתלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת ברוב הפעולות היומיומיות ברוב שעות היממה.

רמה 3 – מי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל הפעולות היומיומיות בכל שעות היממה וכן מי שזקוק להשגחה מתמדת על מנת לשמור על בטחונו או בטחון הסובבים אותו.

 

הרמה שנקבעה לאדם מסוים קבעה את היקפה של גמלת הסיעוד: זכאים ברמה 1 זכו ל-9.75 שעות טיפול שבועיות, זכאים ברמה 2 זכו ל-16 שעות טיפול שבועיות ואילו זכאים ברמה 3 זכו ל-18 שעות טיפול שבועיות. לזכאים ניתנה אפשרות להמיר את שעות הטיפול ביחידות שירות הכוללות בין היתר את האפשרות לבקר במרכזי יום לקשיש, שירותי כביסה ועוד.

 

גמלת הסיעוד שניתנה על ידי המדינה אמנם הקלה על התפקוד היומיומי ושיפרה את איכות החיים של האזרחים הקשישים, אבל עבור רבים מאוד היא פשוט לא הספיקה. לא אחת נשמעו בתקשורת קולותיהם של קשישים שחשו שאינם מסוגלים להתקיים בכבוד ושהם הופכים לנטל על בני משפחותיהם – ובקרב מקבלי ההחלטות, ביניהם בעיקר שרי הממשלה, התקבלה החלטה לשנות את המצב ולהחיל רפורמה בתחום כולו.

 

השינויים בחוק בעקבות הרפורמה החדשה בסיעוד

 

הרפורמה שאושרה במרץ 2018 וכאמור נכנסה לתוקפה בנובמבר אותה שנה אמנם אינה עונה על כלל הקשיים והבעיות, אולם היא בהחלט משפרת את התנאים. למעשה, הרפורמה בסיעוד מנסה לחסוך את התיווך של חברות הסיעוד ולעודד את הקשישים להשתלב בקהילה.

הרפורמה בסיעוד כללה מספר שינויים משמעותיים, לרבות:

חלוקה לשש רמות זכאות במקום שלוש הרמות אשר היו נהוגות עד אותה עת. פירוט אודות רמות הזכאות ניתן למצוא כאן.

 

הגדלת היקף גמלת הסיעוד לרמות הסיעוד הגבוהות במקביל להפחתה בהיקף הגמלה לרמות הסיעוד הנמוכות. לדוגמה, אדם שנמצא זכאי ברמת הזכאות הנמוכה ביותר (רמה 1) יהיה זכאי ל-5.5 שעות טיפול ביתי בלבד במקום 9.75 שעות טיפול לפני הרפורמה, בעוד המצב הפוך עבור הזכאים לרמות הגבוהות יותר.

 

אפשרות לקבל את גמלת הסיעוד כגמלה כספית ישירות לחשבון הבנק במקום שעות טיפול ביתי או יחידות שירות. כך למשל אותו אדם ברמת זכאות 1 יוכל לבחור בין אותן 5.5 שעות טיפול ביתי לבין 9 יחידות שירות או גמלה כספית בסך כ-1400 ש"ח. לעומתו, אדם ברמת זכאות 6 יהיה זכאי ל-28 שעות טיפול של מטפל ישראלי (או 24 שעות טיפול של מטפל זר) אשר יורחבו עד להיקף של 30 שעות (26 שעות למטפל זר) בשנת 2021. לחלופין, לזכאי רמה 6 תינתן האפשרות להמיר את שעות הטיפול בגמלה כספית בגובה של עד 5,200 ש"ח, סכום גבוה בצורה ניכרת מגובה הגמלה הנהוגה עד אותה עת.

 

ביטול מבחני ההכנסה לילדיהם של מטופלים מאושפזים. עד כניסת הרפורמה לתוקף, משרד הבריאות אמנם העניק סיוע למאושפזים סיעודיים, אולם בפועל חלק גדול מעלויות האשפוז שולם על ידי המאושפזים עצמם ו/או בני משפחותיהם. היקף הסיוע הממשלתי נקבע על פי מספר פרמטרים, לרבות מבחני הכנסה לילדיהם של המאושפזים – ורק לאחר השתתפות הילדים בעלויות האשפוז השלים משרד הבריאות את היתרה. מצב זה בוטל כאמור במסגרת הרפורמה בסיעוד והילדים אינם חייבים כיום לסייע במימון אשפוזם של ההורים.

 

צמצום הבירוקרטיה: הגעה למצב סיעודי אינה נתפסת כשינוי חיובי בחיים, בלשון המעטה, והמטופלים ובני משפחותיהם עלולים לחוות לחצים וקשיים רבים. העובדה שמדובר במערכת בירוקרטית סבוכה יחסית עלולה להקשות עוד יותר על חייהם של המטופלים וקרובי משפחתם בניסיון למצות את זכויותיהם ולהבטיח כי הטיפול הסיעודי שיוענק יהיה הולם ואיכותי. לפיכך, הרפורמה בסיעוד קבעה כי לכל אדם הזקוק וזכאי לטיפול סיעודי ימונה "מתאם טיפול" שיסייע למטופל ולמשפחתו להתמודד מול סבך הבירוקרטיה. כמו כן נקבע כי טפסים, מבחנים והגדרות יאוחדו על מנת לצמצם עוד יותר את הבירוקרטיה. 

 

עידוד טיפול בקהילה: הרפורמה בסיעוד מאפשרת ליותר מטופלים לקבל את הטיפול הדרוש להם מבלי לעזוב את המעגלים שהם מכירים היטב – ביתם, חבריהם ומשפחתם – תוך הגדלה של מעורבות קופות החולים בטיפול הביתי והרחבה של השירותים הקהילתיים והחברתיים הניתנים למטופלים.

 

השיפור באיכות חייהם של הקשישים

 

הרפורמה בסיעוד נשענה על תוספת משמעותית בתקציב תכנית הסיעוד הלאומית. שרי הממשלה, ביניהם שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ, הביאו לשינויים בחקיקה לטובת מקבלי שירותי הסיעוד, כך שצרכיהם של הקשישים נענים באופן טוב יותר מבעבר. כך למשל ניתנה להם האפשרות לבחור אם ברצונם לקבל שעות סיעוד, להמירן בכסף או לשלב אותן עם שירותים שונים. כמו כן רמות הסיעוד הגבוהות מכסות היום יותר מבעבר את עלות העסקתו של עובד זר.

זאת ועוד: אחד מן הקשיים המרכזיים בהם נתקלים קשישים הוא הבדידות, שיכולה להוביל למצבי רוח ירודים ואף לדיכאונות קליניים. הואיל ואריכות ימים לא תלויה רק בבריאות הגוף אלא גם בבריאות הנפש, הרפורמה בסיעוד מכירה בקושי הרב של הבדידות ולפיכך מעודדת פעילויות משותפות לקשישים על מנת שיוכלו לארח חברה אלה לאלה.

 

יש גם ביקורת על הרפורמה בסיעוד

 

יש שיאמרו שעדיין יש דרך ארוכה לעשות עד שהמדינה תתייחס לאזרחיה הקשישים כראוי להם - ונכון שעדיין יש מה לעשות. השינויים רבים וטובים ועם זאת יש שיאמרו שאינם מספקים, אולם חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהבין שגם צעדים קטנים מצד המדינה מספקים מידה רבה של אופטימיות עבור בני ובנות הגיל השלישי. אחרי הכל, אלה מהם הזקוקים לטיפול סיעודי חווים לעיתים קרובות ייאוש וחוסר אונים, ולכן חשוב לתת להם אפשרות בחירה.

עבור אדם צעיר ובריא הרפורמה בסיעוד עשויה להיראות כמו דבר פעוט – שהרי לכאורה אפשרות הבחירה של הקשיש בין שעות הטיפול לבין כסף מובילה בסופו של דבר לאותה תוצאה שמשמעותה טובת הקשיש; אולם אותו אדם צעיר ובריא עשוי שלא להבין לעומקה את תחושת חוסר האונים התוקפת את הקשיש הסיעודי, שגופו אולי הזדקן ובוגד בו אבל מוחו עדיין צלול מספיק כדי לחוות קיפוח, השפלה ומרמור. אלה הם הקשישים שעבורם נאבקו שרי הממשלה ומקבלי ההחלטות האחרים, ובזכות הרפורמה החדשה הם יכולים כעת לבחור כיצד לנצל את קצבתם בצורה המתאימה ביותר עבורם. אפשרות הבחירה הזו מהווה אולי צעד קטן יחסית למדינת ישראל, אבל צעד משמעותי עבור הקשיש הסיעודי.